כיצד אוכל בשורות מעטות לתאר את כאבי וסערת רוחי למשמע הבשורה המרה על הסתלקותו של ידיד נפשי הרב אברהם וולפסון זצ"ל, מעמודי התווך המזהירים של עולם התורה בדורנו. ביום כזה בו עולם התורה והישיבות מצוי באבל כבד, עבורי הוא גם אבל יחיד, על חבר יקר ואהוב שצעד עמי לאורך שנים במסירות ובנאמנות מתוך אהבה ורעות אמיתית.
המעט הידוע על ר' אברהם זצ"ל ומפעלותיו הכבירים הוא רק ממה שלא הצליח להסתיר מתחת לדמותו הפשוטה והצנועה. הוא היה צדיק יסוד עולם במלא מובן המילה, יהודי יקר היקרים, שכל מעייניו נתונים לתורה ומצוות מתוך פשטות וצניעות, עד כי מי שלא הכירו לא היה מעלה על דעתו שלפניו אחד מהנגידים הגדולים והרוח החיה מאחורי מיזמי ענק של תורה וחסד. ושמא משום פשטותו, לא נהגנו בו בכבוד הראוי לו ועל כך אני מבקש ממנו מחילה וסליחה.
קשריו האמיצים עם כל גדולי ומאור הדור זצוק"ל ושיבדל"ח, בארץ ובחו"ל היו לשם דבר. היה כבן בית במעונם, שואל, לומד ומתייעץ עמם על כל צעד ושעל והם מצידם הרעיפו עליו אהבה גדולה שהיתה לשם דבר. זכה לקרבה גדולה ממרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, וכן מיבדל"ח מורנו הגאון רבי שמעון בעדני שליט"א, עמו היה מצוי בקשרי ידידות אמיצים ויוצאי דופן והגאון שליט"א אהבו אהבת נפש.
בשל היותו נוטל עצה מהזקנים יכול היה להעמיד פרוייקטים אדירים שזכו להצלחת גדולה בכל תפוצות ישראל, כמו נושא שמירת הלשון שהיה בנפשו ממש. הוא ייסד שיעורים מיוחדים עם מבחנים ומלגות וזכה להיות בין המעוררים הגדולים בעולם בנושא זה.
פעל רבות לקירוב הקהילה החלאבית בניו יורק אל התורה והמצוות. נגידים מהשורה הראשונה של הקהילה זכו להכיר את טעם התורה ע"י חברותות שייסד, ודרך כך גם לתרום לישיבות ומוסדות תורה. הוא האמין כי רק המאור שבתורה יחזירם למוטב ואכן הצליח לחולל מהפכה רוחנית בקהילה זו ומפירותיה נהנים עד היום מוסדות תורה רבים.
מאביו הגדול רבי מרדכי זאב ז"ל הוא ירש את אהבת ישראל היוקדת לכל יהודי, ללא קשר לחוג או מגזר מסוים. כולם היו שווים בעיניו ואני יכול להעיד, שר' אברהם היה מוכן למסור נפש על כל אחד מישראל, מראש ישיבה נכבד ועד גבאי הצדקה הפשוט. לכולם התמסר בכל יכולתו ומאידך עשה הכל כדי להסתיר את פעולותיו. בחכמתו הרבה, ידע לסובב את מעשיו עד שרוב הנעזרים כלל לא ידעו שהעזרה באה ממנו.
את ר' אברהם ניתן להכתיר כ"נשמה של כלל ישראל". הוא לא ראה את עצמו כיהודי יחידי אלא כמי שחש ומרגיש את משא הדור כולו. כך למשל היה מעורב בסוגיות ציבוריות גדולות שעמדו על הפרק, כשהבולטת שבינהם היא חוק הגיוס והחשש לפגיעה בתלמידי הישיבות. הוא פעל מול סנאטורים בארה"ב וניסה להפעיל את כל השפעתו כדי שחלילה קול התורה לא ייפסק. במקביל לדאגה לכלל, דאג לפרט, ליתומים ואלמנות של תלמידי חכמים ע"י הסכמי יישכר וזבולון כדי שמטה לחמם לא יישבר. רוב רובם של פעולות אלו נותרו בצללים.
הייתי עמו בידידות קרובה שנמשכה לאורך שנים ותקופות שונות. תמיד הוא היה שם לחזק ולתמוך ובכל פעם נהנתי מחברותו הנאמנה ועצותיו המחכימות. לעיתים היה טורח ומגיע בשבתות, משכונת מטרדסדוף בירושלים עד להר נוף, עולה 6 קומות לביתי, יושב ומדבר במשך שעות, הכל כדי לכבד ולעודד. על שנים נפלאות אלו אני חב לו הכרת טובה גדולה ודמותו המזהירה תישאר חקיקה בליבי לעד.
לצערי הרב, לא זכיתי לבקרו בתקופה האחרונה כשאושפז בשל מחלת הקורונה והידיעה המרה על הסתלקותו בדמי ימיו הכתה אותי בהלם וזעזוע גדול. צר לי עליך אחי, נעמת לי עד מאד.
ומתוך השבר היגון העמוק, אני קורא ומתחנן אליך, ר' אברהם, ידידי כאח לי. אתה שהיית כבן בית אצל כל גדולי ישראל זיע"א, אתה שהיה לך שיח אישי איתם והם אהבו אותך כמו בן, אנא, כמו שבחייך ידעת לדבר לליבם, תלך כעת למקום מושבם ותעמוד עמם בתפילה לפני כיסא הכבוד, לבטל את גזירת הקורונה מעלינו, להחיש את פדות נפשנו ושלא יישמע עוד שוד ושבר בארצנו.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, אמן.