חג החנוכה בעיצומו. הדלקנו את הנרות, מי שמתכנן לעשות ספורט בקרוב, יכול למלא כריסו בסופגניות. הרבה שיטות בדבר, יש שטורחים על ספינ'ג, יש על לביבות, כל בית ומנהגו שלו. מה שבטוח שניחוחות החנוכה כבר התפשטו ברחובות ושבתחום הקולינרי – כולנו מסודרים. השאלה היא: מה קורה איתנו מבפנים בחג הזה? מהי העבודה הרוחנית המסתתרת מאחורי אור הנרות?
מובא במדרש שלימות המשיח יתבטלו כל החגים מלבד חנוכה ופורים. והשאלה, למה? מה מייחד את הנס שאנו חוגגים בחנוכה יותר מנס קריעת ים סוף, לדוגמא? ומה משמעותי בחנוכה יותר מאשר בראש השנה, למשל? ואם זה המשמעות ההיסטורית של הניצחון, הרי במשך ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל היו המון ניסים וניצחונות, מדוד שניצח את גוליית, ועד הכניסה לארץ ועוד ועוד – אז מה יש דווקא בניצחון החשמונאים?
ידועים דבריו של השל"ה הקדוש, שלפרשיות השבוע שנקראות בזמן המועדים יש קשר ישיר למועדים. והפרשה שנקראת בחנוכה היא פרשת וישב, שבה נאמר: "והנה אורחת ישמעאלים באה וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט". מסביר רש"י: למה הודיע הכתוב מה משאם? להודיעך שאף על פי שדרכם של הישמעאלים להביא נפט שריחו רע, זימן לו הקב"ה ישמעאלים שנשאו בשמים שריחם טוב.
קצת לא מובן. וכי זה מה שיוסף צריך עכשיו?! בושם?! מה שהוא צריך עכשיו זה אך ורק לצאת מה'תקל' הזה. מי זקוק לריח?
מסביר על זה ר' חיים שמואלביץ זצוק"ל יסוד נפלא לחיים ואומר, שהקב"ה שלח ליוסף מין 'נשיקה' – גם כשאתה נמכר לעבד לפחות, שיהיה לך ריח טוב בדרך. בכך העביר הקב"ה ליוסף מסר חזק ומעודד – היה חזק! אבא פה איתך! אני מכוון ומנהל את התמונה, בסוף יצא מזה רק טוב! רק תאמין! ובאמת בסוף ניצלו כל משפחתו של יעקב מרעב בזכות שגלה יוסף למצרים.
ואיך כל זה קשור לחג החנוכה? הטררם הגדול בחנוכה אינו על זה שניצחנו אי פעם, אלא יש כאן מסר גדול שחי ונושם ונושא בתוכו עבודה עצמית, ששייכת לכל אדם, בכל הדורות. כי באמת נס חנוכה אינו כמו קריעת ים סוף שיד השם גלויה בו לכל, אלא להיפך, עיניים ערלות יכולות לראות את התמונה ככזו שבאופן טבעי כמה גיבורים אמיצים ניצחו.
וזוהי העבודה שלנו בימים אלו – אותו היסוד הנפלא שהתגלה אצל יוסף הצדיק. הקב"ה שולח לו ריח טוב, כשגם שהכול אפור, יחיה ויזכור – אין דבר שקורה סתם ובאופן טבעי, אלא הכול מלמעלה! וגם בחנוכה יש את נס פך השמן, שהוא כמו חותמת יד השם, שגם בניצחון הגדול, ואפילו בדברים הפעוטים, הקב"ה מנהל את הכול בהשגחה פרטית. והוא נמצא שם, גם כשנראה לך שכבר לא שייך שיהיה יותר גרוע.
ועבודה זאת קיימת גם בימות המשיח – לחיות את הקב"ה גם במה שנראה בעינינו כ'טבע' המובן מאליו, וגם במה שנראה כבר בלתי הפיך וחסר סיכוי. כי אבינו הוא כל יכול, וגם כשזה מול המעצמה הגדולה בעולם, מלכות יוון. כי כל הכוחות כולם כאין ואפס מול הבורא יתברך.
לצערנו, יש מי שרואה בחג הזה הצדעה לכוח ולתעוזה יהודית. מחשבה זו נובעת מתפיסת חיים שנותנת משקל רב מדי לכוחנות ולחיצוניות. 'נתאמן, נאגור נשק ורק ככה ננצח במלחמה, (נרכוש עוד ועוד חיסונים ורק ככה ננצח את הקורונה)'...
ומה האמת? האמת היא, שכל מה שקורה לנו שזה מאיתו יתברך, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה! וחנוכה, הוא בדיוק הזמן שלנו, בתוך השגרה של החורף שמייבשת את אור ההשגחה, למלא ולאגור לעצמנו כוחות אדירים של אמונה, שאין מציאות של טבע בעולם!
ואף אם זה פחות מ'מניין' אנשים מול כל העולם – היחיד שיקבע מי יגבר זה בורא עולם! האם ראיתם פעם אדם שיצא מהכלא לראשות הממשלה?
ליוסף זה קרה. יוסף יצא מהבור יוסף לשליטה על רוב העולם. באים נרות החנוכה ומזכירים לנו, שהכול יכול להשתנות. גם המצב הכלכלי גם הילדים, גם הרוחניות, גם הבריאות, גם הפרנסה. הכל הכל הכל לטובה.
נזכור ואל נשכח- "לפעמים בורא עולם הורס את התוכניות שלך רק בשביל שהתוכניות שלך לא יהרסו אותך".
הכותב הינו תלמיד ישיבה המפרסם מידי שבוע מאמר מכותלי הישיבה.