עבודת מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מסתיימת בימים אלו במסקנה מהדהדת: המונח 'מלחמה בצפון' יאבד בסבב הבא ממשמעותו הפשוטה, בשל העובדה כי היא צפויה להיות בכמה חזיתות במקביל.
חוקרי המכון, כולם מבכירי מערכת הביטחון הישראלית בעבר, בחנו את האתגר הצפוי לישראל במלחמה הבאה מול חיזבאללה, וכך מזהיר מנהל המכון, תא"ל (במיל.) אודי דקל: "העורף הישראלי יותקף באלפי רקטות וטילים, מתוכם עשרות מדויקים, וכן בכלי טייס בלתי מאוישים תוקפים, ממספר זירות במקביל - לבנון, סוריה, מערב עיראק, וייתכן גם עזה".
לכלל החזיתות הללו מאפיין אחד: "איראן ושלוחותיה". לדברי הבכירים לשעבר, העימות הבא יתרחש מול הציר האיראני-שיעי, כפי שהם הסבירו ל'חדשות 12': "לנוכח התגבשות הציר, נוצר רצף יבשתי מטהרן לביירות, הכולל בניית יכולות מגוונות לתקיפת ישראל בהיקף רחב של טילים, רקטות, כלי טיס בלתי מאוישים, וכן מחלקות של לוחמי גרילה שיחדרו לישראל לתפיסת יישובים ואתרים חיוניים סמוך לגבול עם לבנון וברמת הגולן".
"נוסף על כך, המלחמה הבאה תהיה מרובת זירות – לבנון, סוריה ומערב עיראק, עם אפשרות להצטרפות החמאס והג'יהאד האסלאמי מעזה". מתברר, כי איראן, באמצעות בניית יכולות התקיפה ופריסת שליחיה בקרבת גבולות ישראל ברמת הגולן וחיזבאללה בלבנון, מגדילה את מרחב החיכוך בין הציר השיעי לישראל.
אחד השינויים המשמעותיים באיום המדובר, לפי כותבי המחקר, הוא התעצמותו של חיזבאללה, בדגש על מאמציו להצטייד בטילים מדויקים בסיועה של איראן.
בכל תרחיש, מסביר תא"ל במילואים אודי דקל, האויב יתמקד בפגיעה קשה בעורף האזרחי של מדינת ישראל, בשיבוש תפקוד המשק, "תוך ניסיון לערער את החוסן הלאומי שהראה סדקים לאורך משבר הקורונה, זאת לאור מצבה המדאיג של החברה הישראלית, כפי שנחשף במשבר הקורונה: היעדר של רוח שותפות הגורל, אחדות המטרה, סולידריות ומוכנות לנשיאה בנטל".
"המלחמה הבאה בצפון תהיה הרסנית וקשה ונראה שאף אחד מהצדדים לא מעוניין שתפרוץ", מוסיפה החוקרת אורנה מזרחי. "על אף שהצדדים אינם חפצים במלחמה, קיים סיכון לא מבוטל להידרדרות ולהסלמה בלתי נשלטת, שתוביל למערכה רחבה, משתי סיבות: היעדר יציבות באזור בעקבות חיסול המדען האיראני ונחישותה של איראן להמשיך בקידום מוכנותה למלחמה בצפון".
לפי המחקר הנרחב, "המלחמה הבאה תהיה שונה בהיקפה ובעוצמתה ממלחמות קודמות, בכך שצפוי בה הרס רב בעורף הישראלי, כולל פגיעה ביעדים אסטרטגיים בישראל, במקביל להרס נרחב יותר בסוריה ובלבנון".
"תרחיש של מתקפה בהפתעה, כאשר מערכי ההגנה של ישראל ייתפסו לא מוכנים, עלול לפגוע ולשבש את יכולת הפעולה של הצבא, והדבר יבוא לידי ביטוי במענה ההתקפי המיידי, בגיוס כוחות מילואים ובמוכנות כוחות ההגנה האווירית.
שלוש מטרות למערכה צבאית ביוזמת ישראל נגד איראן ושלוחותיה, מנתח המחקר. הראשונה, התקפה ממוקדת להסרת איום הטילים המדויקים ופגיעה במערך ההרכבה והשיגור שלהם במסגרת מהלך ישראלי יזום ובהפתעה, או תוך ניצול הזדמנות בעת הסלמה באירועים; השנייה, מערכה הממוקדת בפירוק הציר האיראני-שיעי והחלשתו; השלישית, מערכה רחבה להסרת האיום הצבאי וליצירת שינוי אסטרטגי יסודי, כמו פירוק חיזבאללה מנשקו האסטרטגי והעברת מונופול הכוח לצבא לבנון.
להערכת כותבי המחקר, ישראל לא תמיד תוכל למנוע מלחמה שתיכפה עליה, אך "מלחמה אינה גזירת גורל, ולישראל גם יש כלים למנוע הסלמה למלחמה. לשם כך מומלץ לבחון את ההשלכות של מהלכים התקפיים מצד ישראל שעלולים להוביל להידרדרות למערכה נרחבת".
התרחיש הגרוע המתואר במחקר, הוא מלחמה שישראל תתקשה להביא לסיומה המהיר, או בעיתוי ובנסיבות המתאימים לה, תוך פגיעה קשה בכל המערכים האופרטיביים של האויב והבאתו למצב בו הוא יסכים להפסקת אש בתנאים שלה.