דף ה
*חמץ בער"פ בחצות. *הפס' בנכרי.
א. חמץ למעלה משש שעות אסור מן התורה שנאמר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, ומפרשינן כיצד הילפותא 1. לתנא דבי רבי ישמעאל ראשון זהו י"ד ובו תשביתו דמצינו י''ד נקרא ראשון גבי אכילת מצה, או דראשון מעיקרא משמע ומקשינן שנאמר הראשון לגבי מקרא קדש דפסח וסוכות ולולב, ומתרצינן דאתו לדרשה שזכו לשלשה ראשון עשיו ביהמ"ק ומשיח. 2. לרבא מזה שבזמן שחיטת הפסח אסור שיהא החמץ קיים. 3. לר"ע א"א לומר שיש לבער ביו"ט כיון שהבערה היא אב מלאכה, וש"מ דקסבר אין ביעור חמץ אלא שריפה והבערה לחלק יצאת, ולא אמרינן מתוך להתיר הבערה שלא לצורך. 4. לרבי יוסי כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם משמע שהביעור ביום הראשון זהו בי"ד, ואין לומר דיבער בליל ט"ו משום דאיתקש השבתת שאור לאיסור חמץ שהוקש לאכילת מצה שזהו בליל ט"ו, וההשבתה אינה בליל י"ד דכתיב ביום, ואינה מהבוקר דאך חילק.
ב. קראי בחמץ ונכרי 1. לא יראה לך שאור, אבל של אחרים וגבוה שרי. 2. לא ימצא בבתיכם שלא יטמין ויקבל פקדונות מנכרי אבל שרי כשלא מקבל אחריות, לל''ק כמ''ד דבר הגורם לממון כממון ולאידך שנא' לא ימצא, ולל''ב איצטריך קרא למ''ד כממון כיון דהדר בעיניה. 3. בבתיכם, לאביי לרבות נכרי שלא כיבשתו, ולרבא להתיר לראות של נכרי שכיבשתו ויליף מקרא דאיסורא מיתורא דלך. 4. בכל גבולך לרבות בבורות. 5. נאמר שאור בבתים ובגבולין לגז''ש ליתן האמור של זה בזה.
שאלות לחזרה ושינון
א. מנין לאסור חמץ בער"פ ומשש שעות (4)
ב. הפסוקים בחמץ ונכרי (5)