"האבטלה תזנק; לשנות את מודל החל"ת"

"התמודדות האקורדיון" נגד הקורונה, כפי שכינה אותה ראש הממשלה, פוגעת באחד היסודות החשובים בכלכלה: עיקרון היציבות. החנויות נפתחות ונסגרות, ההגבלות משמעותיות והעסקים קורסים.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, התייצב הבוקר (שני) בוועדת הכספים ונתן את סקירתו, האופטימית והפסימית, למצב כלכלת ישראל בשנה הקרובה: בתרחיש האופטימי הגרעון יעמוד על 8% בשנת 2021 ובתרחיש הפסימי על 11%, לעומת 13% בשנת 2020.

לעניין יחס החוב תוצר ציין הנגיד כי בתרחיש האופטימי זה יעמוד בשנת 2020 על 73% ובשנת 2021 על 76%, בתרחיש הפסימי יעמוד השיעור על 75% ב-2020 ו-83% ב-2021.

שיעור האבטלה הצפוי לדבריו ב-2021, יעמוד על 13.9 אחוז בתרחיש הפסימי ו-7.8 אחוז בתרחיש האופטימי.

"העסקים צריכים פעילות כלכלית רציפה לצד העניין הבריאותי. אנחנו חייבים לפתוח כמיטב יכולתנו כמה שאפשר בלי שהתחלואה תעלה, יש להמשיך לפתוח את הביג והקניונים ואת שאר הדברים כדי שהנזק הכלכלי ימוזער, זאת לצד השמירה של הצד הבריאותי, הדרך הזו תאפשר להם להיות יציבים ולחזור לפעילות".

הנגיד ירון קרא לשינוי במודל החל"ת שהנהיגו משרד האוצר והמוסד לביטוח הלאומי מאז הסגר הראשון: "מודל החל"ת התאים עם כניסתנו לסגר. היום צריך להגמיש את היכולת לחזרה גמישה לשוק העבודה - מי שרוצה ויכול לחזור בחצי משרה ולקבל חצי דמי אבטלה, מצבו יוטב וגם הנטל על הממשלה והתקציב. יש לא מעט מעסיקים שלא יחזרו ב-100% לפעילות וזה יכול לסייע להם. זה גם יסייע במודל שימור התעסוקה", ציין.

בנוסף, פרופ' אמיר ירון הציג בפני הוועדה את המלצתו: לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 וכי בשנים הבאות יש להתכנס למסגרות פיסקליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר.

לפי ההמלצות, בשנת 2021: ההוצאות הרגילות יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה, וע"פ כלל ההוצאה; לא יקבע יעד גירעון לשנת 2021 אך לא יופחת שיעור המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות.

לא יבוצעו התאמות לשנים הבאות (הנדרשות לפי הנומרטור) אך "ייחסמו" החלטות המגדילות אותן; המסגרת התקציבית הרב-שנתית לשנים שאחרי 2021 תיקבע בעת אישור תקציב 2022 -בקיץ 2021; בתקציב 2022 יעוגן מתווה הפחתת החוב באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" כתחליף למגבלת ההוצאה הקיימת.