דף קג
*יבלת במקדש ופסח ושנוי לר"א. *גמי לכהן.
א. חותכין יבלת במקדש ביד ולא בכלי, ומקשינן דגבי פסח אמרינן דחתיכת יבלתו לא דוחה שבת ורק לר"א דוחה. ומתרצינן 1. תרוייהו בלחה, ביד דוחה ובכלי לא דוחה, אבל ביבשה קסבר דשרי. 2. תרוייהו ביד ויבשה דוחה אבל בכלי תנן דאסור, וקשיא דאמרינן דהכא הוי שבות ולא דאורייתא. 3. תרוייהו ביד, והתירו שבות רק במקדש ולא במדינה, ואמרינן דבנתגלגל הספר שרי להביאו אצלו באיסקופת כרמלית ובגלל שאיגודו בידו, ושרי ליתן פסח בתנור עם חשיכה ולא גזרינן שמא יחתה דבני חבורה זריזין ולאידך רק כהנים הוו זריזין. 4. אתי כר"א דמכשירי מצוה דוחין שבת, ומודה שצריך לשנות כמה שיכול כדלקמן.
ב. אשכחן דלר"א צריך לשנות גבי יבלת לכהן דחבירו נוטלה בשיניו 1. אתי כר"א דלרבנן בכל גווני הוי שבות, וש"מ דלר"א נמי יש לשנות. 2. דחי דאתי כרבנן ואיירי דעלתה בגבו, ואמרינן א"כ לימא דנוטל ביד ונפשוט דבכלי חייב לכו"ע. 3. למסקנא אתי כר"א וגזר יד אטו כלי כיון דמיקל במכשירין, אבל לרבנן היה צריך ליטול ביד.
ג. כהן שלקה באצבעו שרי לכרוך גמי, ובמה איירי 1. לל"ק פליגי אי צלצול שלא במקום בגדים הוי יתור בגדים, ולא הוי חציצה דאיירי בשמאל או שלא במקום עבודה. 2. לל"ב דעת רבי יוחנן דשלש אצבעות הוו חציצה, והמשנה נקטה גמי ולא צלצול לאשמועינן דגמי מרפא.
שאלות לחזרה ושינון
א. הקושיא בחתיכת יבלת מפסח, והתירוצים (4)
ב. השמועות אם לר"א צריך לשנות בחתיכת יבלת (3)
ג. כהן שלקה באצבעו כורך גמי, במאי איירי (2)