בית המשפט העליון נענה לעתירה שהגישה מפלגת מרצ, נגד התיקונים בחוק יסוד הממשלה שנעשו כדי לקבוע ראש ממשלה חליפי ולאפשר את ממשלת האחדות, ומוציא צו על תנאי בענין - צעד שעשוי לזרז את הקדמת הבחירות.
השופטים שדנו בעתירה, הנשיאה אסתר חיות, המשנה חנן מלצר וניל הנדל, דורש מהכנסת, מהסיעות הליכוד וכחול לבן וראשיהן נתניהו וגנץ, לספק הסברים למספר תהיות שעלו בעתירת ארגוני השמאל.
כך באשר לסעיף שמצמצם לכאורה את סמכות הכנסת להביע אי אמון בממשלה, החיוב של רוב בן 70 ח"כים כדי לבטל את השינויים שנעשו בחוק המדובר והקביעה כי הוא חל כבר בכנסת זו ולא רק בזו שאחריה (ה-24).
יצוין, כי עד כה נמנע בג"ץ מלהתערב בחוק שמאפשר את קיום ממשלת האחדות הנוכחית על ידי קביעת המושג החוקי של ראש ממשלה חליפי עבור גנץ או נתניהו - זה שלא ישמש כראש ממשלה רגיל.
כעת, מלבד הוצאת הצו על תנאי נגד החוק, מודיע בית המשפט על הרחבת הרכב השופטים שידונו בתשובות המדינה העתידיות - לתשעה.
כזכור, בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן נקבע, כי במידה ובג"ץ יבטל את חוק הממשלה החליפית, הן יפרקו את הממשלה ומדינת ישראל תצא שוב לבחירות.
לנתניהו, שעל פי כל ההערכות חותר לבחירות כדי לנסות ולהשיג רוב לממשלת ימין, מגיעה הודעת בג"ץ בעיתוי מצוין: יוכל ללכת לבחירות ללא שהאשמה בכך תוטל עליו.
התנועה לאיכות השלטון, שעומדת לצד מרצ מאחורי העתירה המרכזית בסוגיה, בירכה על הוצאת הצווים על תנאי ועל הרחבת ההרכב בבג"ץ: "אסור ששינוי שיטת המשטר במדינת ישראל ייעשה באופן שישרת נאשם עם שלושה כתבי אישום, המנסה להימלט מאימת הדין".
"על בית המשפט העליון חובה להגן המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ולא להתיר פגיעה אנושה בבסיס השיטה הנוהגת במדינת ישראל", הוסיפו בעמותת השמאל.