1:
פרשתנו עוסקת באברהם אבינו, ראשון האבות, בדמותו המיוחדת ובהשפעתה החשובה על עם ישראל.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.
זה הוא הניסיון הראשון מתוך עשרה ניסיונות שניסה ה׳ את אברהם.
חז״ל שואלים מדוע משתמשת התורה במילים ״לך לך״ ולא במילים ״צא מארצך וממולדתך..״?
עונים חז״ל שאמר הקב״ה לאברהם ״לך לך״, לך הייתי מצפה, מבריאת העולם אני ממתין לך.
מה היה לי לייחס את שם, ארפכשד, שלח, עבר, נחור ותרח את כולם לא ייחסתי אלא בשבילך שנאמר ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״.
בתנחומא כתוב ״לך לך״, שאמר הקב״ה לאברהם בשבילך בראתי את העולם.
״אמר ר׳ תחליפה אמר הקב״ה בך הבטתי ובראתי את העולם שנאמר ״אלה תולדות השמים והארץ בהבראם״
מהו בהיבראם? באברהם.
בעל הטורים מביא עוד כמה תשובות מעניינות.
הקב״ה רימז לאברהם על ידי גימטריה של המילים ״לך לך״ שיוצאים מאה, שבגיל מאה יוולד לו בנו ויזכה לברכה ואעשך לגוי גדול.
רמז לו רמז נוסף שיש לו עוד ״לך לך״ שנים לחיות, עוד מאה שנים חי אברהם ועתיד למות בגיל מאה שבעים וחמש.
2:
הגמרא בסנהדרין (דף לח)אומרת שכשביקש הקב״ה לברוא את האדם רצה להתייעץ עם מלאכי השרת.
מה עשה? ברא כת של מלאכים ושאל אותם ״רצונכם שנעשה אדם בצלמנו״?
שאלו אותו ״מה מעשיו״? אמר להם ״כך וכך מעשיו״.
אמרו לפניו ריבונו של עולם ״מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו״, בשביל מה לברוא את בני האדם, הרי עתידים הם לחטוא לפניך כמו דור אנוש וכמו שאדם עשה.
הושיט הקב״ה אצבעו הקטנה ושרפם וכן עשה גם לכת השנייה כשענתה את אותה התשובה לשאלתו.
כת שלישית אמרה לפניו: ריבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו, הרי שרפת אותם, כל העולם שלך הוא ועשה בו כרצונך, ואם רצונך לברוא את האדם עשה כן.
כיוון שהגיעו לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלים אמרו לו ״ריבונו של עולם לא יפה אמרו ראשונים לפניך? מדוע שרפת אותם״.
אמר להם הקב״ה ״ועד זיקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול״.
כדי להסביר את תשובת הקב״ה למלאכים כדאי לראות את דברי המהרש״א על התורה שמביא מדרש די דומה ומסביר אותו כך:
במדרש כתוב שבשעה שהקב״ה בא לברוא את האדם, התייעץ עם ארבע כתות של מלאכים: כת החסד, כת האמת, כת השלום וכת הצדקה.
כמו שנאמר בתהילים פ״ה: ״חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו״.
שאל את מלאכי האמת, אמרו לו: לא כדאי לך לברוא את האדם כיוון שרגיל הוא לשקר.
שאל את מלאכי החסד, אמרו לו: כן כדאי לך לברוא את האדם כיוון שעושה חסדים הוא.
שאל את מלאכי השלום, אמרו לו: לא כדאי לברוא כיוון שהאדם עושה קטטות ומריבות.
שאל את מלאכי הצדקות ואמרו לו: כן כדאי כיוון שהאדם עושה צדקות וחסדים.
אם כן יצא שחסד וצדקה אמרו יברא האדם, ואמת ושלום אמרו אל יברא.
לקח הקב״ה את כת האמת והשליכם ארצה.
שאלו אותו מלאכי השרת איך משליך אתה את כת האמת שהיא החותמת שלך?
ענה להם הקב״ה עתיד אני להקימם חזרה שנאמר ״אמת מארץ תצמח״.
עד כאן דברי המדרש בבראשית רבה.
3:
וכך מסביר המהרש״א את המדרש:
כשענו מלאכי השרת לקב״ה ״מה אנוש כי תזכרנו״ היו אלו כת מלאכי האמת שאמרה שלא כדאי לברוא את האדם כי בדור אנוש עבדו עבודה זרה שכל המהות שלה הוא שקר.
״ובן אדם כי תפקדנו״ זהו קין שהרג את הבל והיו אלו מלאכי השלום שהתנגדו לבריאת האדם כי איזה שלום יביא האדם אם כבר על ההתחלה הרג קין את הבל.
וכשלקח הקב״ה את אצבעו הקטנה ושרפם, מסביר המהרש״א שדחה אותם הקב״ה באמצעות כת החסד שהיא אצבעו הקטנה שהשתמש בה כדי לדחות את טענת ״מה אנוש כי תזכרנו..״ כדי לברוא את העולם במידת החסד כמו שנאמר ״עולם חסד יבנה״, וכך אכן ברא ה׳ את העולם על ידי מידת החסד.
לאחר שדור אנוש, דור המבול ודור הפלגה חטאו, הגיעו אליו מלאכי השרת ואמרו לו הרי צדקו כת מלאכי השלום והאמת, כי הנה בדור המבול נהגו הפוך משלום שנהגו לגנוב אחד מהשני, ודור הפלגה נהגו ההפך מאמת, כי מהו שקר יותר גדול מלעבוד אלילים ולמרוד בקב״ה.
ענה להם הקב״ה, ״ועד זיקנה אני הוא״, צודקים אתם שדורות אלו אכן לא ראויים להברא, אבל חכו שיגיע איש אחד מיוחד שרק בשבילו בראתי את העולם, אדם זה הוא הראשון שביקש מהקב״ה לברוא את ה״זיקנה״.
וכך הוא טען, איך יכול להיות שבני עשרים ובני מאה יראו אותו דבר?
אב ובנו הולכים בדרך וקשה להבדיל מי האבא ומיהו הבן, ויותר הגיוני יהיה שהשנים ישנו אט אט את מראהו של האדם על ידי אי אלו קמטים ושערות לבנות המעידות על חוכמה.
כך ביקש אותו אדם מהקב״ה, ואכן בקשתו נענתה מיידית והחלה לנהוג כבר בו עצמו.
ומיהו אדם זה? זהו אברהם אבינו שעליו אמר הקב״ה שרק בזכותו שווה היה לברוא את העולם, שעליו נאמר ״ואברהם זקן בא בימים״.
בשבוע הבא בפרשת וירא מסופר שהקב״ה שלח שלושה מלאכים לאוהלו של אברהם אבינו.
כתוב במדרש רבה שכל אחד מהם היה לבוש בצורה שונה.
אחד היה נראה כרב חובל, אחד במראה של אופה ואחד במראה של ערבי.
ומדוע היו לבושים שונה ולא באותו לבוש?
כיון שכל מלאך מהשלושה מחזיק שליש עולם ואחראי על חלק אחר שבו.
זה שבא כרב חובל אחראי על מקום ים, זה שבא במראה של אופה אחראי על מקום ישוב בני אדם, והמלאך במראה הערבי אחראי על מקום מדבר.
ומלאכים אלו היו נציגים מהכתות שיעצו לקב״ה לא לברוא את האדם, שלהם הוא אמר ״ועד זיקנה אני הוא״, ועכשיו שלח אותם לראות למי הוא התכוון, וכך הגיעו המלאכים אל אברהם.
אם כן רואים אנו שהעולם נברא בשביל אברהם אבינו.
4:
בפרשה מסופר על ארבעת המלכים בראשותו של אמרפל מלך שנער שהוא בעצם נמרוד שביחד עם אריוך מלך אלסר, כדרלעומר מלך עילם ותדעל מלך גויים ואיתם שמונה מאות אלף חיילים יצאו להילחם בחמשת המלכים האחרים: ברע מלך סדום, ברשע מלך עמורה, שנאב מלך אדמה, שמאבר מלך צבויים ומלך בלע היא צוער.
במלחמה זאת נצחו ארבעת המלכים בראשותו של אמרפל הוא נמרוד ולקחו את כל רכושם של סדום ועמורה, ולקחו בשבי גם את לוט שהיה יושב בסדום.
וכך כתוב בפסוק:
״ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם״.
לכאורה הפסוק לא מסודר נכון, הרי היה צריך להיות כתוב ״ויקחו את לוט בן אחי אברהם ואת רכושו״.
בספר ״תכלת מרדכי״ מביא בשם אחד המדרשים סיפור מאד מעניין שלפיו יהיה אפשר להסביר את הפסוק.
מסופר על נמרוד שיצא לו להתארח ימים מספר אצל אברהם, שסיפק לו אוכל בשפע ולינה.
לאחר זמן בא נמרוד להיפרד מאברהם ולהודות לו על הכנסת אורחים מופלאה.
לתדהמתו ביקש ממנו אברהם לשלם על שהותו.
״מדוע תבקש ממני כסף״ שאל נמרוד, ״הרי דבר ידוע הוא שאינך מבקש כסף מאף אחד, וטוב לבך נודע ברבים״?
ענה לו אברהם שאכן מאנשים רגילים הוא לא נוהג לקחת כסף, אבל נמרוד שמחשיב עצמו ל״אלוה״ הוא משהו אחר וממנו הוא כן דורש כסף.
שאל אותו נמרוד בכמה כסף מדובר, ולתדהמתו נקב אברהם בסכום דמיוני גדול ללא כל פרופורציה לשהותו של נמרוד.
שאל אותו נמרוד ״האיך נהפכת ממכניס אורחים לבעל בצע כל כך גדול??״
הסביר לו אברהם בנחת שמנהג קבוע יש לו.
כל פעם שמישהו נכנס לאכול אצלו, נוהג הוא לרשום בצד מה אותו אחד אכל.
ומנהג קבוע יש לכל מי שאוכל אצלו, שתמיד כשבאים להיפרד ולהודות לו לאברהם אומרים לו ״אלוקים ישלם שכרך״.
והנה אומר אברהם לנמרוד, סוף סוף אתה הגעת ולפי דבריך שאתה ״אלוה״ יש לי ההזדמנות לבקש ממך את כל הכסף על כל מה שאי פעם מישהו אכל אצלי.
שאל אותו נמרוד ״ומה תעשה לי אם אסרב לשלם״?
״אקח ממך את הסוסים והמרכבה ואפשיט אותך מבגדי המלכות שעליך״, ענה לו אברהם.
״טוב, תן לי לנסוע לביתי ואביא לך את הכסף״, ענה לו נמרוד.
אמר לו אברהם, שאין דבר כזה, לאלוה אמיתי צריך להיות תמיד אפשרות לארגן כסף ואפילו מגרגירי חול ולא יכול להיות שהוא צריך לנסוע בשביל זה.
ראה נמרוד שהוא לא מצליח לצאת ממצב ביש זה, נכנע והודה לאברהם בפה מלא ״טוב, אני לא אלוה, אני בן אדם רגיל״.
שמח אברהם ואמר לו, אם כך, אתה לא צריך לשלם לי פרוטה.
כשבא נמרוד לעזוב את המקום אמר לו אברהם שלפני שהוא הולך רק יחתום לו על מסמך שיאשר את מה שהוא הצהיר, שאדם רגיל הוא ולא אלוה.
בלית ברירה הסכים נמרוד וחתם על מסמך הסטורי שמצהיר על היותו בן אנוש ולא כמו שהיה רגיל לטעון כשרצה למרוד בקב״ה.
צריך להבין שבאותה תקופה היתה מחלוקת חשובה וידועה בין אברהם שכל פועלו היה לגרום לכמה שיותר אנשים להאמין בקב״ה, לבין נמרוד שעשה בדיוק את ההפך.
מסמך זה שנשאר אצל אברהם היה בעל חשיבות אדירה, ומאותה סיבה הטריד מאד את מנוחתו של נמרוד.
חז״ל אומרים שזאת הסיבה האמיתית למלחמת המלכים בראשותו של נמרוד.
רצונו היה להרוג את אברהם ועל ידי זה להילחם בקב״ה, אך ביודעו שקשה יהיה לו מול אברהם נאלץ לצאת למלחמה גדולה כדי לתפוס את לוט ועל ידו להגיע לתפוס ולהרוג את אברהם או לפחות לגרום לו להחזיר את המסמך ההיסטורי.
ידוע הדבר שבטרם נפרדו איש לדרכו הבטיח לו אברהם שהוא ערב לשלומו של לוט.
נמרוד לקח בחשבון שגם אם לא יצליח להשיג את אברהם או את המסמך, יקח את לוט שקלסתר פניו ומראהו היו כשל אברהם, והיה גורם לו לפרסם ברבים כביכול בדמותו של אברהם שמסמך זה הוא שקר אחד גדול.
אם כן עכשיו מובן הפסוק ״ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם וילכו והוא יושב בסדום״.
הרכוש החשוב שאותו רצה אמרפל הוא נמרוד היה לוט ומדוע הוא חשוב? כי הוא בן אחי אברהם.
הסיבה האמיתית של נמרוד היא להשמיד את אברהם כדי למרוד בקב״ה.
5:
את ה״וורטים״ על פרשת שבוע שאני זוכה לכתוב מדי שבוע, לומד אני בין היתר משעוריו המופלאים של המגיד הרב ברוך רוזנבלום שליט״א שעל כל פרשה יש לו מספר לא מבוטל של שיעורים, כל אחד מהם יותר מיוחד מהשני.
ממליץ אני בחום לכולם ללכת ולהקשיב למקור, לרב ברוך רוזנבלום עצמו, תופתעו לראות איך עם הזמן אתם נשאבים עוד ועוד לעניינים המיוחדים של הפרשה, אין גבול לכמות ההנאה שלימוד זה ייתן לכם.
סוף שבוע מקסים
עמירן דביר (הלוי)