דף פא
*פת העירוב וזיכוי. *דברי רבי יהודה. הדרן!
א. דיני פת העירוב 1. בכל מערבין ומשתתפין חוץ ממים ומלח ונשנה לאפוקי מרבי יהושע, ומפרשינן להו"א דא"צ דווקא ככר ולמסקנא דמהני אפילו פרוסה. 2. הטעם דרבי יהושע אסר פרוסה משום איבה, וקאסר אפילו אם כולם נתנו פרוסות דחיישינן לקלקול. 3. פת שניטל ממנה דימועה וזהו אחד ממאה מערבין בה, ובניטלה שיעור חלתה בנחתום אפשר אבל לא בבעה"ב כיון דהשיעור גדול. 4. מערבין בפת שתפרה תפר בקיסם ובתנאי שלא ניכר חיבורה. 5. אפשר לערב בפת אורז ועדשים, ובפת דוחן איכא פלוגתא, ובשאר מינים אין מערבין.
ב. מתי מהני זיכוי בעירוב 1. הנותן מעה לנחתום בשביל שיזכה עבורו, לת"ק לא זכה ולר"א זכה כיון שעשוהו כארבעת הפרקים בשנה שבהם מעות קונות, וזהו להו"א שמשך ולמסקנא בזיכה ע"י אחר או שהעמידו על דין תורה. 2. לכו"ע מהני בבעה"ב. 3. בקנין סודר. 4. באמר ערב לי, כיון שעשאו שלוחו.
ג. דברי רבי יהודה במשנה 1. פסקינן הלכה כמותו בעירובין, אבל לא במחיצות כגון במבוי שניטלו קורותיו. 2. במשנתינו קאמר ר"י במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין אף שלא לדעתו, ולהו"א ר"י לא פליג ואיירי במבוי שבין שתי חצירות ולמסקנא פליג. 3. כאשר ר"י אומר אימתי אתי לפרש, ונחלקו כשאומר במה אי אתי לחלוק או לפרש. 4. כאשר ר"י אומר בשם רבו הוי פלוגתא אף באימתי, כגון משחק בקוביא דהוי דברי רבי טרפון דקאמר גבי נזיר דבספק ליכא גמירות דעת.
הדרן עלך פרק שביעי- חלון
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני פת העירוב (5)
ב. מתי מהני זיכוי בעירוב (4)
ג. דברי רבי יהודה במשנה (4)הדרן!