הגאון רבי אשר וייס, נשא דברים השבוע בפתח השיעור שמסר בעת מעמד פתיחת הזמן לכולל בראשותו, עם התייחסות אקטואלית לתקופת הקורונה, וההגבלות הנדרשות.
תחילה ציין את המובן מאליו: "אנחנו יושבים בחוץ, במקום פתוח. הרבצת התורה שלנו בתקופה קשה זו היא בדרך פשרה", אמר הרב שהתייחס לחילוקי הדעות בין גדולי ישראל.
"כל יום אנחנו שומעים דעות אחרות. יש מי שאומר שהסכנה ברוחניות הרבה יותר גדולה מהסכנה בגשמיות, ויש מי שאומר שהסכנה בגשמיות יותר ברור מהסכנה ברוחניות ואני אומר שחייבים למצוא דרך של 'מזה ומזה אל תנח ידך'".
"'הישמר לך ושמור נפשך מאוד', 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', הפלא יועץ כותב כי לא מצינו בשום מצווה מתרי"ג מצוות שהתורה תדגיש 'מאוד', רק במצווה אחת, מודגש פעמיים 'מאוד'".
הגר"א הדגיש כי במקור, הפסוק מדבר על נושא אחר. "במסכת ברכות מסופר על החסיד והשר שהחסיד אינו עונה לשר בזמן שהוא אוחז באמצע התפילה והשר אומר לו 'אילו הייתי מתיז את ראשך בסיף, אף אחד לא היה דורש את דמך ובתורתכם כתוב 'ושמור נפשך מאוד'. אומר המהרש"א, שזה היה שר גוי, שכן הפסוק הזה מדבר על עבודה זרה".
"אבל הרמב"ם מביא את הפסוק הזה כמקור של שמירת הגוף והנפש. ואני אומר וודאי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, זה הפשט וזה דרשת חז"ל".
לסיום אמר הרב וייס כי "צריכים למצוא דרך שקול תורה יישמע ברמה תוך כדי שמירה קפדנית על כללי הזהירות במגיפה ואין לי ספק שאפשר למצוא את הדרכים, גם אם זה קשה וגם אם זה טרחה חייבים למצוא דרך. לא זה חמור מזה ולא זה חמור מזה. אנחנו משתדלים כמה שביד אנוש, ללמוד וללמד תוך כדי שמירה על כללי הזהירות".