סגן יו"ר הכנסת, ח"כ משה ארבל, וח"כ ינון אזולאי הגישו היום (שלישי) הצעת חוק לפיה ימונה דיין בדימוס לתפקיד נציב התלונות על הדיינים, וזה בשל המלצת הנציב הנוכחי 'להדיח' את הראשון לציון והרב הראשי הגאון רבי יצחק יוסף מתפקידו כדיין בבית הדין הגדול: "חוסר היכרותו עם הדין הדתי מוביל לזלזול".
בדברי ההסבר להצעת החוק כותבים ארבל ואזולאי: "חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מסדיר את סמכויותיו, אופן בחירתו ודרך עבודתו של נציב תלונות הציבור על שופטים. כיום, סמכויותיו של הנציב חסות על כלל בעלי התפקידים השיפוטיים במדינת ישראל: שופטים, דיינים, קאדים, קאדים מד'הב, דיינים של בתי דין של עדה נוצרית ושופטים צבאיים. בכך, נדרש הנציב לבקר את פעולתם של נושאי משרות שיפוטיות הפועלים לפי דינים שונים בהם דינים דתיים ייחודיים".
"למרות זאת", כותבים השניים: "לפי הוראות סעיף 3 לחוק שעניינו "כשירות הנציב ומינויו", הנציב אינו נדרש להיות בעל
כל ידע מוקדם ולו בסיסי בדיני העדות הדתיות בארץ, אינו נדרש להכיר את המסגרות השיפוטיות הדתיות צמאו את עולמן התרבותי והערכי של העדות הדתיות המסתייעות במסגרות אלו.
"כתוצאה מכך נוצר פער ממשי בין הנציב לבין חלק ניכר מהערכאות השיפוטיות המצויות בתחום ביקורתו. פער זה פוגע ביכולתו של הנציב למלא את תפקידו נאמנה ביחס לערכאות אלו והשופטים המשמשים בהן, ליתן חוות דעת עניינית מתאימה לתלונות הציבור בנוגע לשופטים המשמשים בערכאות אלו ומוביל לפגיעה באמון ציבור המתדיינים ושופטי הערכאות הדתיות בנציב".
ח"כי ש"ס מציינים את התקרית האחרונה עם השופט בדימוס אורי שוהם, וכותבים: " דוגמה מצערת לכך ניתן לראות בעמדה שהעביר הנציב לאחרונה בתגובה לפניית התנועה הרפורמית ביחס למרן הראש"ל הרב יצחק יוסף. ניכר מדברי הנציב כי חוסר הבנתו בעבודת הרבנים הראשיים לישראל ומערכת בתי הדין הדתיים וחוסר היכרותו עם הדין הדתי מוביל לזלזול בערכאה חשובה זו לתקלה לצאת תחת ידו.
"לפיכך מוצע כי יוקמו נציבויות ייחודיות לתלונות הציבור לשלוש המערכות המשפטיות במדינת ישראל שפועלות לפי דין דתי: נציב תלונות הציבור על דיינים, נציב תלונות הציבור על קאדים ונציב תלונות הציבור על קאדים מד'הב. במקביל, סמכותו של נציב תלונות הציבור על שופטים תיוחד לנושאי משרות שיפוטיות במערכת המשפט הישראלית הכללית ובתי המשפט הצבאיים. פיצול נציבויות התלונות תאפשר מינוי נציבים מומחים הבקיאים בדיני המערכת השיפוטית על התלונות עליה הם מופקדים, דרכי פעולתה, ציפיות המתדיינים בה וכיוצ"ב".