דף עג
*אב ובנו. *מקום העירוב. *ה' חצירות. *פתוחות זו לזו.
א. דיני אב ובנו 1. בעלמא לרב מקום פיתא גורם ולשמואל מקום לינה, ובבנים שמקבלים פרס לכו"ע מקום לינה גורם ולכן אם אחר שכח ולא עירב צריך לבטל את רשותו, וזה במקרה שיש עמהם עוד דיורין. 2. אם אין עמהם דיורין בחצר הוי כחמשה שגבו את עירובן ומוליכין למקום אחר דסגי בעירוב אחד לכולן, וה"ה בעירוב בא אצלן. 3. פשיטות האיבעיות באב ובנו: הוו כיחידים ולא כרבים, א"צ לערב, ומבוי שלהם ניתר בלחי וקורה.
ב. מקום העירוב 1. תלמיד אצל רבו נמשך אחריו. 2. במקבלי פרס, לר"י בן בתירא נשים נמשכות אחר בעליהן אבל לא עבדים, ולר"י בן בבא עבדים נמשכין שנאמר ודניאל בתרע מלכא אבל נשים אינן נמשכות. 3. רועין שלנים בשדה נחשב שם מקומן, וזהו אף לרב מכיון דניחא להו לאכול שם. 4. התחום של בני הישיבה נמדד מביהמ"ד שלנים שם ולא מבתיהם שבבקעה, מכיון שהיו מעדיפים לאכול בבימ"ד.
ג. חמש חצירות שפתוחות זו לזו וגם למבוי 1. עירבו רק בחצירות אסירי במבוי, כר"מ שמצריך עירוב וגם שיתוף. 2. נשתתפו נמי במבוי בנוסף לעירוב החצירות, מותרין בהכל. 3. אם עירבו ונשתתפו ושכח אחד מבני החצר לערב מותרין כאן וכאן, להו"א איירי דביטל רשותו, ולמסקנא דלא ביטל וסומכין על השיתוף כיון דבאופן זה לא משתכחא תורת עירוב. 4. שכח אחד מבני המבוי להשתתף אסורין במבוי, וזה לפני שביטל.
ד. מ"ט רב לא גרס שהחצירות פתוחות זו לזו 1. להו"א סבר שיש להכניס את השיתוף דרך הפתחים, ודחי דמהני להשתתף ע"י שמקנה לו פת בסלו. 2. למסקנא מכיון דרב סובר שמבוי ניתר בלחי וקורה רק אם בתים וחצירות פתוחין לתוכו.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני אב ובנו (3)
ב. מקום העירוב (4)
ג. דין חמש חצירות שפתוחות זו לזו וגם למבוי (4)
ד. מ"ט רב לא גרס שהחצירות פתוחות זו לזו (2)