קודם ביאת המשיח, אמר רבי ישראל מרוז'ין, יהיה בלבול גדול בעולם וכל היהדות תהיה תלויה על 'שערה'. העצה להינצל בימים מבולבלים אלו היא להתאסף בכל שבת קודש, ולספר מדרכי הצדיקים, וזה הדבר שיהיה לחיזוק האמונה.
הוא הסביר שהדברים מרומזים בפסוק: "האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים" (בראשית מט, א).
האספו – תעשו לכם אסיפות, והתוצאה של זה: "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", 'יקרא' מלשון - קרה וצונן, אם תבואו לידי קרירות בעבודת ה' באחרית הימים, האסיפה והאגודה שלכם יחדו, תהיה התרופה לתחזק אתכם באחרית הימים.
סיים את השיחה ואמר: אני מתנה עמכם שלושה תנאים:
האחד – שאתם תקיימו את זה.
השני – שאתם תזכרו את זה.
השלישי – שאתם תספרו את זה לאחרים.
הסיפור על דרכי ומעשי הצדיקים, הם שיחזקו את האמונה שכל כך נצרכת באחרית הימים, הם יעזרו לאדם שלא להתבלבל מכל הרוחות שנושבות.
הפתרון לחיזוק האמונה – סיפור מעשי צדיקים
אנו נקיים את רצונו, ונספר מדרכי הצדיקים...
מסופר על המגיד ממעזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, שבילדותו הוא ראה את אימו בוכה כאשר נשרף ביתם.
שאל אותה בנה הקטן על מה היא בוכה? וענתה לו: על מגילת היוחסין העתיקה של המשפחה שמגיעה עד דוד המלך – שנעלמה בשריפה.
אמר המגיד ממעזריטש לאימו: 'אמא, אל תבכי, אני מבטיח לך שכאשר אגדל – אכתוב לך מגילת יוחסין חדשה שתתחיל בי'!
השושלת שאכן לא פסקה
ואכן, המגיד היה לראש שושלת של צדיקים גדולים, למגיד היה בן יחיד רבי אברהם המלאך, והנכד הכי מפורסם מבין צאצאיו הוא - הצדיק רבי ישראל מרוז'ין.
רבי ישראל מרוז'ין יסד את שושלת רוז'ין, הוא נולד בפרובישץ לאביו הצדיק רבי שלום, בנו של רבי אברהם המלאך, ולאמו חווה - נכדת רבי נחום מטשרנוביל.
מימי ילדותו עד יום הסתלקותו הוא עטור סיפורי-פלאים. אביו נפטר בעודנו ילד והוא התחנך על ידי אחיו הגדול רבי אברהם, ממלא מקום אביו.
רבי ישראל מרוז'ין היה למנהיג חסידי כבר בגיל שש עשרה, הוא הנהיג מתוך כשרון ארגוני רב, ובנה מרכז החסידי.
הוא עורר את התפעלותם של צדיקי הדור, ששבחו מאוד את דבקותו בה' ואת קדושתו העילאית, ובתוכם זקן הצדיקים שחי אז רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ה'אוהב ישראל'.
מה היתה הנהגתו? וכיצד השפיעה על הציבור?
את חצרו הוא קבע בעיירה רוז'ין שבאוקראינה, שהיתה אז תחת שלטון רוסיה, שם הוא בנה לעצמו ארמון מהודר, וריהט אותו ברהיטים מהודרים ובכלים נאים.
אלפי חסידים נהרו אליו מקרוב ומרחוק. רבי ישראל הנהיג את ביתו בהרחבה, הוא היה נוסע במרכבה נאה, ואף החזיק אצלו להקת מנגנים.
כל מעשיו אלה, ואף מנהגו שהיה לעבוד עבודה גופנית שעה אחת בכל ביום, בעיקר בחטיבת עצים, הבינו וראו חסידיו שהייתה לו רק כוונה אחת: להרבות בכבוד שמים! ואכן, היה נראה שהשפעתו גדלה מיום ליום, ואפילו השרים והנסיכים מאומות העולם חלקו לו כבוד מלכים.
עבודת ה' בשונה מהדרך החסידית הידועה
דרכו בחסידות היתה שונה מהדרך שהכירו החסידים עד אליו, שהם היו רגילים להתפלל מתוך השמעת קולות ושירה, ודרכו הייתה שהתפילה צריכה להיות בדרך של מתינות ושקט חיצוני. על כן, תפילתו הייתה ברוגע ובנחת ללא התלהבות חיצונית יתירה, וכפי שהיה נוהג לומר: "יש צדיק שירא כל כך מה' יתברך, שירא אפילו להניד אבר בעבודתו", והיה נוהג על פי רוב להתייחד בחדרו בשעת התפילה.
על מה נחשד וישב במאסר?
כעבור עשרים וחמש שנה שהנהיג את החסידות, הוא נאסר כתוצאה מהלשנה שחשדו בו שהוא שואף למלוך על ישראל. וישב במאסר עשרים ושתיים חודשים חלקם בקמיניץ וחלקם ובקייב.
כאשר שוחרר מהמאסר הוא עבר לעיירת קישינוב, ומשם עבר לעיירת יאסי ולבסוף הוא בנה מחדש את חצרו בעיירת סדיגורא, בהצלחה רבה.
קדושתו כקדושת הדורות הקודמים
אחד הסיפורים המפורסמים על רבי ישראל מרוז'ין אשר יש לו כמה גרסאות, ונספר אחת מהן.
סיפר רבי ישראל מרוז'ין שבימיו של הבעל שם טוב הקדוש, היה מקרה של פיקוח נפש, שהיה איזה בן יחיד יקר ונחמד לאימו, והאבא הגיע לבעל שם טוב הקדוש הקדוש, לבקש רפואה עבור בנו יחידו שהיה בסכנת חיים.
ציווה הבעל שם טוב הקדוש לעשות נר של שעווה, ונסע ליער. הבעל שם טוב הקדוש הדביק את הנר על אילן, ועוד איזה ענינים, וייחד יחודים, התפלל לרפואת הנער ופעל ישועות בסיעתא דשמיא.
ושוב קרה מעשה כזה אצל סבי המגיד הגדול ממעזריטש, ועשה גם כן כנ"ל ואמר: היחודים והכוונות שעשה הבעש"ט הקדוש איני יודע, רק אעשה על סמך הכוונה שכיוון הבעש"ט הקדוש, ונתקבל גם כן לאותו אחד ישועה.
וכשקרה אחר כך מעשה כזה אצל הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע תלמיד המגיד, אמר: אין לנו כח אפילו לעשות כך, ומה כן אוכל לעשות? אספר המעשה, שהיה אצל הבעש"ט והמגיד וה' יתברך יעזור, וכך אכן הגיעה הישועה.
כשנתבקש רבי ישראל מרוזין, לאותו עניין של פיקוח נפש, ישב על כיסא הזהב שבארמונו ואמר: איננו יודעים כלום, איך לעשות, אבל, יודעים אנו את סיפור המעשה... וה' יתברך יעזור, ומספרים שהשפעתו של רבי ישראל מרוז'ין שלא נפלה ממעשיהם של שלושת הגדולים (נר ישראל).
יחסיו עם צדיקי עולם
הרה"ק מרוז'ין זיע"א ובניו הקדושים זיע"א, היה דרכם בקודש בימים מראש השנה ועד אחרי שמחת תורה לדבר ולספר מרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטש'ב, כי זה מסוגל להמתקת הדינים.
צדיקי עולם אשר חיו בימיו, העריצו והקדישו את שמו והביעו את תהילתו, כי שמו הקדוש נרמז בפתיחת תורתנו הקדושה בתיבת 'בראשי"ת' – שהוא ראשי תיבות של: א'ור ת'ורת ר'בנו י'שראל ב'ן ש'לום.
מדוע קרא לבנו יעקב?
לאחר הברית מילה של רבנו הרה"ק מסאדיגורא אמר הרה"ק מרוז'ין: הבעל שם טוב הקדוש זיע"א אמר: אם לא יתגלה ויבוא משיח צדקנו עד שישים שנה לאחר פטירתו, יהיה מוכרח לבוא עוד הפעם לזה העולם, והבעל שם טוב הקדוש נפטר בשנת התק"כ, והשנה היא שנת השישים לפטירתו תק"פ.
ורציתי לקרוא לבני בשמו של הבעל שם טוב הקדוש, אבל היות וזה שמי, קראתי את שמו 'יעקב' כי שתי השמות 'יעקב' ו'ישראל' – אחד הם. וגם נתתי לו את השם אברהם, שיש לו הנפש של הבעל שם טוב הקדוש, והמוח של רבי אברהם מברוידא.
הנה, קיימנו את בקשתו, לחיזוק האמונה ע"י סיפורי צדיקים שסיפרנו לאחרים...
לע"נ רבי ישראל מרוז'ין בן רבי שלום ואימו הצדקת חווה, זכותו תגן עלינו, אמן.