דף ע
*נתינת רשות באחד ושנים. *יורש בשבת.
א. מי ששכח לערב מבטל לבני החצר את רשות חצירו להוציא מביתו לחצר, ושאר הבתים מותרים לחצר אף לו דהוי כאורח. ומייתי ברייתא בדיני נתינת רשות ומפרשינן מאי קמ"ל 1. אחד שלא עירב נותן רשותו למי שעירב, לאביי איירי דאיתיה וקמ"ל דא"צ לבטל רשות לכל אחד ואחד, ולרבה איירי שהיה ומת דקסבר צריך לבטל לכולם וקמ"ל דלא גזרינן זימנין דאיתיה. 2. שנים שעירבו נותנים רשותן לאחד שלא עירב, וקמ"ל שלא קנסו את זה שלא עירב. 3. שנים שלא עירבו נותנים לשנים שעירבו, לרבה אתי לגלויי ארישא שצריך למסור לכולהו, ולאביי קמ"ל דלא חיישינן לאחלופי שימסרו לשנים שלא עירבו, וקשיא. 4. שנים שעירבו מוסרין לאחד שלא עירב, קמ"ל דלא גזרינן שמא תשתכח תורת עירוב. 5. אחד שעירב אינו יכול למסור רשותו לאחד שעירב, אתי לאביי לגלויי ארישא דסגי למסור לאחד, ולרבה איירי שיש רק אחד ונשנה אגב רישא. 6. שנים שעירבו אינם מוסרים לשנים שלא עירבו, וקמ"ל אף שאחד מאלו שלא עירבו ביטל לחבריה מקודם. 7. שנים שלא עירבו אינם נותנים רשות לשנים שלא עירבו, וקמ"ל דאף שאמר קני ע"מ להקנות לא מהני.
ב. אדם שמת בשבת, לרב נחמן בנו יכול לבטל דהוי כרעיה דאבוה ולשמואל אינו יכול שלא יכל לערב מאתמול. והשמועות 1. הותר למקצת שבת שרי לכל השבת זהו בנסתם הפתח, נאסר למקצת שבת אסור בכולה זהו בבתים שהוקפו בשבת ע"י נכרים, חוץ ממבטל רשות דשרי אבל יורש אסור, ולר"נ אימא חוץ מתורת בטול רשות. 2. אחד מבני חצר שמת בשבת והניח רשותו לאחד מן השוק אוסר, ודחי דזהו רק עד שיבטל. 3. ישראל שנמצא יחד עם גר שאין לו יורשין ומת הגר מבעו"י והחזיק הישראל משחשיכה אוסר אבל אם מת הגר משחשיכה לא אוסר כיון דלא היה לו להחזיק מבעו"י, ואמרינן דה"נ זהו רק עד שיבטל או דאתי כב"ש דסברי שאין ביטול רשות בשבת.
שאלות לחזרה ושינון
א. הברייתא בדיני נתינת רשות, ומאי קמ"ל (7)
ב. המח' בביטול יורש של מי שמת בשבת, והשמועות (3)