יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, מלווה בכותב הביוגרפיה של הרב שמואל יצחק הילמן זצ"ל, סבא רבא של יו"ר הסוכנות היהודית, הגיע לאולפן כיכר השבת לדבר עם הרב נחמיה שטיינברגר על מורשתו ופועלו של הסבא רבא שלו ועל הביוגרפיה החדשה שיצאה לאור ביוזמת הנין.
הרצוג וכותב הביוגרפיה, הרב יחיאל גולדהבר, שעבדו יחדיו על הספר החדש שיצא לאור במטרה להעביר את מורשתו לדורות הצעירים שאינם בקיאים בפועלו ובייחוד על סדרת הספרים המונומנטלית שכתב 'אור הישר'.
הרצוג והרב גולדהבר סיפרו לרב שטיינברגר על הבית בו גדל הרב הילמן במחוז פוניבז' שהיה ספוג באהבת התורה, ועל ימי צעירותו בישיבות באזור קובנה, שם כבר שמו הלך לפניו כבעל כישרון מיוחד ועד הגעתו לארץ ישראל.
תולדות חייו
הרב הילמן נולד בשנת תרכ"ח לבית יהודי מלא חמימות נפשית, שופע נדיבות לכל, וספוג באהבת תורה במחוז פוניבז' והן אביו והן אמו היו מגזע תרשישים. כבר בשנותיו הראשונות בישיבה באזור קובנה החל בחליפת מכתבי-תורה עם גדולי ליטא, כדוגמת רבי חיים מבריסק, האדר"ת ורבני ווילנא.
ב-תר"ן נשא את אשתו הצדקנית והעילוי הצעיר סעד על שולחן חותנו, שבשנים הראשונות פרנסו וכלכלו, כדי שיוכל ללמוד ללא הפרעה. תיכף לאחר נישואיו, למד בשקידה רבה בהתבודדות בבית חותנו.
עם השנים חילופי מכתבי-תורה עם גדולי הדור התחזקו עד שהבינו והתבוננו על הכוכב הצעיר העולה ומזהיר בשמי המדינה. בינתיים החל להרביץ תורה לקבוצות של בני-תורה בעיירות שונות.
ב-תרנ"ה פנו גדולי הדור לכמה ערים בליטא שכדאי לקחת את ר' שמואל יצחק כרב לקהילתם וכבר באותה שנה הציעו לפניו את רבנות קהילת ברעזין (פלך מינסק), והעילוי הצעיר כבר היה מעורב בכל המאבקים למען היהדות. בנוסף אף היה מיוזמי אסיפות חשובות בהן השתתפו כל גדולי המדינה.
ב-תרס"ח נקרא לכהן ברבנות עיר 'גלאזגו' (סקוטלנד), שם כיהן כעשרים שנה והצליח להעלות את רמת היהדות והתורה לאין-ערוך.
בשנת תרע"ד התמנה לראב"ד של לונדון, בה כיהן עשרים שנה, עד לעלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ד. בעשרים שנה אלה הראה את תוקפו וגבורתו וייצר יבול עשיר של כתבים אשר טרח להוציאם לאור ולהפיצם לצמאים לדבר ה'. בנוסף הוא היה משיב באופן קבוע תשובות למאות ולאלפים לכל מבקשי דבר ה'. בגאון ישב על כסא הרבנות שניהל ביד-רמה, והיה ל'תל-תלפיות' ליהדות אנגליה.
בשנת תרצ"ד זכה רבנו לנשק את עפרה של ארץ ישראל, אליה איווה וחשק כל ימי חייו. תיכף עם עלייתו ארצה הבחינו תושבי הארץ ש'ארי עלה מבבל', בפה אחד הפליאו את גדלותו בתורה הנדירה, חריפות מהולה בבקיאות, וגם את צדקתו ואצילות נפשו. לא לקח זמן רב עד שביתו נעשה לבית-וועד לחכמים, וכתובת לכל דכפין ומוסדות התורה העמידו אותו כפטרון.
גולת זהב יקרה בכתרו: בית המדרש הגבוה לתורה 'אהל תורה', שהתנוססה לתפארה בירושלים.
מוסד זה, מאז עמד בראשו וייצב יסודותיו היה ילד שעשועיו, בו טיפל ולו דאג באהבה רבה. אותו טיפח וריבה ובו ראה חזות גדולות ונצורות. חש והרגיש בצערם של תלמידי-חכמים צעירים אשר נפשם כמהה לגדול בתורה, אבל חסרים להם שני תנאים שיאפשרו את הגשמת שאיפתם הקדושה: בית ועד המתאים לכך מכל הבחינות, ואפשרות צנועה ביותר של קיום חומרי-כלכלי.
מול חסרונות אלה: קם רבנו כגבור להושיע. לעת זקנה ושיבה התאזר בגבורה, והיה לראש העושים והמעשים. תחת שרביט הנהגתו והדרכתו התפתח המוסד ישיבה נפלאה זו, שתפסה מקום-כבוד מרכז רב-תהלה.
