דף סה
*תפלה. *יין. *גוי בפנימית ובחיצונה. *בית מושכר.
א. השמועות בתפלה 1. מי שאינו מתפלל שיכור סוגרים צרות בעדו, לל"ק גרסינן המפיק מגן וזהו לשון העברה, ולל"ב מי שאינו מפיק וזהו לשון גילוי, ופליגי האם צריך שיתעורר מעצמו או שאפשר שיעירוהו. 2. אין להתפלל כאשר אין דעתו מיושבת או רתח, שנאמר בצר אל יורה. 3. הבא מהדרך לא יתפלל ג' ימים, כדאשכחן גבי עזרא. 4. אין להתפלל בבית שיש בו ריח שמפריע לו, כגון שיכר או הרסנא.
ב. השמועות ביין 1. ר"א בן עזריה אמר שיכול לפטור את כל העולם להו"א מן הדין ולמסקנא רק מדין תפלה, שנא' שכורת ולא מיין. 2. המתפתה ביינו יש בו מדעת כקונו. 3. המתיישב ביינו יש בו מדעת שבעים זקנים, יין וסוד בגימטריא שבעים. 4. יין נברא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים. 5. מי שאין יין נשפך בביתו כמים אינו בכלל ברכה. 6. אדם ניכר בכוסו, כיסו, כעסו, וי"א אף בשחקו.
ג. ישראל ונכרי בחצר הפנימית וישראל בחצר החיצונה אסור, וכמאן אתי 1. להו"א כר"מ שסובר שנכרי אוסר גם על אחד, ודחי דאמרינן שהפנימי מותר במקומו. 2. לא אתי כר"א בן יעקב, דכיון דליכא שני ישראלים שרו. 3. לר"ע הסובר שרגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה א"צ שיהא נכרי בכדי לאסור. 4. למסקנא כראב"י ובעירבו דנחשבים תרי ובשיטת ר"ע שנאסר.
ד. האיבעיא בישראל ונכרי בחיצונה וישראל בפנימית 1. התם הגוי מירתת להרוג משא"כ הכא ולכן לא שכיח שישראל יגור כך. 2. גם הכא שייכא מירתת לכן שכיח לדור ואסור, ולמסקנא אסור.
ה. השכירות במקום שיש שוכר ומשכיר 1. לשכור מהמשכיר לבדו, באינו יכול לסלק את השוכר לא מהני, וביכול לסלק אגרינן מיניה. 2. בא נכרי בשבת בעו האם אפשר לשכור ממנו בשבת, אם שוכר כמערב בעינן דווקא מבעו"י, ואי הוי כמבטל רשות מהני אף בשבת. 3. להלכה, לרבי יוחנן שרי לשכור בשבת, והא דאמרינן שוכר כמערב זהו לגבי פחות משו"פ ושכירו ולקיטו ושאחד מערב לכולן, ושמואל אוסר.
שאלות לחזרה ושינון
א. השמועות בתפילה (4)
ב. השמועות ביין (5)
ג. ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה אסור, כמאן (4)
ד. האיבעיא בישראל ונכרי בחיצונה וישראל בפנימית (2)
ה. השכירות במקום שיש שוכר ומשכיר (3)