וירא אליו ה' באלוני ממרא" באר רש"י, "הוא שנתן לו העצה על המילה לפיכך נגלה בחלקי"
אברהם התלבט והתייעץ עם ממרא בעניין המילה, אך מה הייתה ההתלבטות שלו בעצם? האם הוא התייעץ אם לעשות ברית או לא? האם ממרא יעץ לו למול ולכן ה' נגלה בחלקו של ממרא ? דבר זה לא ייתכן.
כותב "הדעת זקנים" (פירוש לתורה שנכתב על ידי בעלי התוספות) כאשר הוא תוהה לאיזה סוג של עצה אברהם היה צריך: "ותימה וכי אדם חשוב וצדיק כאברהם שנתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בכולם בלי להתייעץ באחרים, איך שאל עצה על המילה שציווהו הקב"ה"?
דעת הזקנים מציע כמה אפשרויות להתלבטות של אברהם, ולמה הוא התייעץ עם ממרא, וכותב: "כשציווה הקב"ה את אברהם למול את כל אנשי ביתו, הלך אצל ענר ואשכול לשאול מה יעשה על אנשי ביתו שאינם רוצים להימול ולא ידעו מה להשיב לו. הלך אצל ממרא ונתן לו עצה, שימול עצמו וישמעאל בנו תחילה. וכשיראו כן, אז יקבלו להימול. וכן עשה: 'בעצם היום הזה נימול אברהם וישמעאל בנו'. והדר כתיב, 'וכל אנשי ביתו נימולו איתו'."
לפי זה, שאלתו של אברהם לממרא הייתה, איך הוא יצליח לשכנע את בני משפחתו שיסכימו למול עצמם? אברהם לא היה בטוח איך להתגבר על התנגדותם. ממרא אמר לו שאם הוא יקדים למול עצמו תחילה , בני משפחתו יילכו בעקבותיו.
אבל איזו אופציה אחרת הייתה לאברהם?
יתכן שהוא חשב שהוא ימתין עם הברית שלו עד שיצליח לשכנע את בני ביתו למול, ואז הוא ייגש בעצמו לעשות את ברית המילה. אברהם ידע שלאחר המילה הוא יהיה חלש ולא בכוחותיו, בלי יכולת להשפיע על בני ביתו למול עצמם!
בדילמה זו הוא התייעץ עם ממרא, שהמליץ לו לא להמתין עם ברית המילה, ויעשה בעצמו ובני ביתו ילכו בעקבותיו כתוצאה מהדוגמה האישית.
ממרא ייעץ ואברהם הקשיב לו, משום שהוא הבין שהדרך הטובה ביותר ללמד אחרים היא לתת להם דוגמה אישית.
פעמים רבות מובאים דבריהם של החכמים במסכת אבות בהקדמה: "הוא היה אומר...", המפרשים מסבירים שהכוונה במילה 'הוא' שהחכם באישיות ודרך החיים שלו נתן לנו דוגמא, היה אומר לנו מה שהוא לימד, משום שהוא בעצמו קיים מה שלימד. כך אברהם אבינו עשה ואח"כ השפיע על אחרים לעשות. הוא שימש דוגמה ולמדו ממנו!
אמנם כן "הדרך הטובה ביותר ללמד בני אדם היא לשמש להם דוגמא" (אלברט איינשטיין)