לפני שהקב"ה הפך את סדום ועמורה, דאג הקב"ה להוציא את לוט אחיינו של אברהם ואת משפחתו משם, על מנת להציל את חייהם.
מדוע זכה לוט להציל את חייו וחיי משפחתו? המדרש אומר שסיבת ההצלה הייתה בזכות השתיקה.
איזו שתיקה? כתוב במדרש (בראשית רבה פרשת וירא סימן ו') על הפסוק ""ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט" ((בראשית י"ט כ"ט) לא נאמר 'ויזכור אלוקים את לוט',) אלא "את אברהם", מפני שלוט ניצל בזכות אברהם: “מה זכירה נזכר לו? שתיקה ששתק לאברהם, בעת שאמר אברהם על שרה אחותי היא".
כשאברהם ירד מצרימה, חשש שיפגעו בו אנשי המקום, כשהתענינו על שרה אימנו, אמר להם אברהם "אחותי היא", לוט שהיה עמו, ידע את האמת, אך שתק, ולא גילה.
ובזכות שתיקה זו זכה להציל את חייו וחיי משפחתו. כמה גדולה כוחה של השתיקה! אנחנו חיים היום בדור המרבה בדיבור יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית, במציאות, ובכל המדיות האפשריות, כל אחד אומר וכותב את דעתו, על כל דבר, בין אם נשאל ובין אם לאו כל אחד חושף כל דבר, וקדושת "חופש הביטוי" גדלה מכל ערך אחר.
אחד האתגרים של האדם, ובמיוחד בדורנו, ללמוד לשתוק, להשכיל מתי לא להגיד ולדעת מתי להפסיק לדבר, להקשיב, ללמוד ולהפנים. הרגעים האלו של לוט כאשר היה בקרבתו של הצדיק אברהם אבינו, אשר בהם למד לתכנן ולמדוד מילותיו הם אלו שהביאו לו את הפרס הגדול של הצלת חייו. כי לפעמים שתיקתו של האדם, היא זאת שמעצימה אותו. היא זאת שנותנת לו את השקט והזמן, להתבונן, ולחשוב ולהתקדם .