חכם שלמה סלאיימן יהודה, האדם המבוגר ביותר בישראל ומהקשישים בעולם, נפטר השבוע והוא בן 117 בפטירתו. הותיר אחריו את ששת ילדיו, ומאות נכדים, נינים ובני נינים.
המנוח עלה ארצה מתימן לפי כשבעים שנה, עם אשתו וארבעה מילדיו. בארץ, נולדו לו עוד 2 ילדים, מהם גידל משפחה לתפארת.
נכדו, גיל רדיא, צוטט על ידי ד"ר איתי גל באתר וויינט מספר על אורח החיים של הסבא הקשיש: "הוא היה צלול עד הרגע האחרון. כולם היו באים ושואלים את מילתו, ועשו כדבריו על פי מה שקבע לאחר שהיה מביא לכך סימוכין בכתובים".
"הוא היה אוכל בכמויות קטנות מאוד. בבוקר לבן עם פרוסת לחם, בצהריים עוף, דג או ביצה עם אורז, ובערב סלט עם ביצה. סבא היה הולך הרבה מאוד ברגל, וכשעבד היה גומע מרחקים, מאביחיל בקצה הצפוני של נתניה עד ביתו, כשלגבו שק תפוזים".
הנכד מספר כי בגלל הקורונה, הסתגר בביתו - מה שהוביל להתדרדרות במצבו. "זה עשה לו רע. עד לתקופה הזו, הוא היה הולך לבית הכנסת גם בגיל 116. הוא היה מאוד עניו והיה עושה את הדברים בצנעה, לא רצה שיפארו את שמו, לכן הקהילה כולה אהבה ואוהבת אותו. אבל הבדידות והעובדה שלא יצא מפתח ביתו, תרמו כנראה להידרדרות".
באתר וויינט דווח עוד כי השנה, קיבל שלמה תעודת הוקרה מנשיא המדינה להגיעו ל-117 שנים, בה כתב רובי ריבלין: "לא קלים היו החיים עבור בני דורך. שנים של משברים, אובדן ומחסור, שנים של שינויים רבים, קשיי קליטה או פרנסה, התחלות חדשות ופרידות רבות. צלחת את כל הקשיים מתוך נחישות, אופטימיות, אמונה ותקווה שאתה עמל ויגע עבור עתיד טוב יותר לדורות הבאים".
"בלעדיך ובלעדי בני דורך, לא היינו זוכים לראות בעינינו את הארץ הזאת הופכת לגן פורח ואת החלום הציוני הופך למציאות קיימת. בשנות חייך הארוכות, קנית חכמה תבונה ודעת, זכית לבנות, לנטוע ולקחת חלק פעיל בתקומת עמנו בארצו".