ביום הכיפורים לפני מספר לא ידוע של שנים, בעיירת מז'יבוז' נכנס ילד כפרי נבער להיכל בית הכנסת של אור שבעת הימים, רבנו הקדוש רבי ישראל בעל שם טוב, ובמשך שעות ארוכות ליבו התפעם מתפילות החג, ולמרות רצונו העז להצטרף למתפללים, לקרוא במחזור הוא לא ידע.
או אז התפרץ הילד הכפרי והוציא מכיסו חליל, וחילל בקול רעש גדול בעיצומו של החג הקדוש [!], להפתעת המתפללים, הבעל שם טוב ניגש אל הילד ממקומו, נעמד לידו, ואמר למתפללים הנזעמים "רחמנה ליבא בעי", הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב, כך למרות האיסור במעשהו של הנער, הוא בקע את הרקיעים, המתיק את הדינים, ובזכותו הקב"ה ביטל גזירה קשה מעל בניו, עם ישראל.
• • •
ביום בו תהיה תחרות על "הסיפור החסידי הטוב ביותר", אין ספק שיזכה בה סיפור "הכפרי, החליל ויום הכיפורים" במקום הראשון, משאיר מאחוריו בעשן את סיפורי המוצ"ש הבלתי נשכחים של אלכסי וכרכרת הבעש"ט זי"ע.
מסתבר בשל כך שהסיפור הנ"ל, הינו מסמן באופן מובהק את שיטת החסידות שמקדשת את הלב, את הרצון, ופחות את התוצאה, כאחיהם הליטאים.
מה מעניין שישנם גדולי חסידות ששינו את המעשה, המפורסם בהם הינו הרבי הרייצ' רבי יוסף יצחק שניאורסון אדמו"ר השישי של חסידות לובביץ'.
הסיפור כפי שהובא למעלה, פורסם לראשונה בשנת תרנ"ו (1896) בספר "קבוצת יעקב" מפי ר' יעקב מרגליות בתוך צרור סיפורים על הבעל שם טוב. לטענת הכותב, כל הסיפורים נאמנים בעדות איש מפי איש עד הבעל שם טוב זי"ע, הספר הצליח ביותר והודפס בלמעלה מעשרים מהדורות.
את הסיפור הנ"ל ציטטו רבים וטובים, אחד מהם היה הרבי הרייצ' מלובביץ' שכתב: "עובדא הוה בימי מורנו הבעש"ט... אשר היה קטרוג של כליה רחמנה ליצלן על אחת הקהילות וכו'".
המעניין ביותר מאמרו של החוקר הרב ד"ר לוי יצחק קופר (בוגר מוסדות חב"ד) על הרבי הרייצ' זי"ע, בו הוא מצביע על שינוים מהותיים בסיפור חסידי מפורסם על הבעל שם טוב, שסיפר הרבי הרייצ' זי"ע.
במאמרו במגזין סגולה[1] מצביע הרב לוי יצחק על כך שהרבי הרייץ' שינה את מעשהו של אותו ילד כפרי נבער, שבמקום לחלל בחליל, הרי שהוא קרא קוקוריקו כתרנגול, וכך הבקיע שערי שמים, ולא חילל את קדושת החג ע"י חליל. (יש לציין שישנם גרסאות בהם נטען שהילד קרא בקול גדול א' ב', ולא המדובר לא בחליל ולא בקוקוריקו).
הרב לוי יצחק מצביע על כך שבגרסתו של הרייץ' מופיעה עזרת נשים: "כראות מתפללי בית הכנסת בעזרת ישראל ובעזרת נשים וכו'", ואילו בגרסה הראשונית עזרת נשים אינה מופיעה, לא עוד אלא שבבית כנסת של הבעל שם טוב עצמו בה ארע המעשה, לא הייתה עזרת נשים, כפי שידוע לנו עד ימינו ואילו עזרת נשים הייתה בבית מדרשו של הרייצ' במרכז חב"ד בקראון הייטס מדגיש הרב לוי יצחק.
כמו כן, הבדל נוסף ישנו בגירסתו של הרייץ', וכך נכתב בה: "וכאשר התאמץ בתפילתו לעורר רחמי שמים על העדה, הנה פגש רחמנא ליצלן קטרוג גדול עליו אשר משתדל להושיב בני ישראל בכפרים ובפרשות דרכים, אשר יכולים הם ללמוד חס וחלילה משכניהם. וכשהתחילו לבדוק במעשיהם ומצבם של אנשי הכפר, ראיתי אשר המצב הוא קשה במאוד והייתי בכי רע, אך לפתע פתאום נשמע במרום קול קריאתו של בן הכפר...".
מעיר הרב לוי יצחק קופר: "בפליטת קולמוס חשף הרייצ' את הממד האישי של פעילותו, ובאמצע עובד לגוף ראשון... מי ששלח שליחים לכפרים ולפרשות דרכים לא היה הבעל שם טוב, אלא הרייצ' עצמו".
שנזכה שגדולי החסידות ישפיעו עלינו ממרומים, ונעבור את תפילת החג מתוך דבקות בהקב"ה.
[1] סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 123 אלול תש"ף העוסק כולו בחסידות
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com