1:
בתקופה מיוחדת זו ששוב נדרשים אנו להסגר בבתים, איש איש ומשפחתו הגרעינית, קיבלנו מאגר נדיר של זמן איכות עם המשפחה, מצרך שחשיבותו גדולה ללא שיעור.
נצלו את התקופה, תהנו ממנה, תתחברו למשפחה חזק ולפחות יהיה משהו חיובי מהסגר.
ובינתיים בזמן המאתגר הזה, קבלו ממני הקטן הצעת יעול שלדעתי היא חשובה.
אל לנו להתלונן או לחפש אשמים כדי שיהיה על מי להפיל, כי מחשבה כזאת הרי היא ככפירה בקב״ה.
כל פעם שמוזכר בתורה שעם ישראל חטף מגפה, היה זה בעקבות חטאיו של העם וכדי להחזיר אותם בתשובה.
אם נפנים את זה ונטפל במה שצריך לטפל כל אחד בענייניו הוא, המגפה תעלם.
תדמיינו את הכתר של נגיף הקורונה כאילו הוא כתר מלכות שמגיע לכתובות מוכנות מראש לפי רשימה שנתן הקב״ה בכבודו ובעצמו.
אנחנו מבזבזים אנרגיות סרק על דברים טפלים ושוכחים מהעיקר.
מה זה משנה מי אשם והאם הסגר מוצדק ולמה רק אנחנו אדומה ולא הם, ולמה.. ולמה.., הפגנה פה ובלאגנים שם.
דמיינו ששלחו לנו דוור מארץ רחוקה עם מכתב מאד מאד חשוב להמשך חיינו, ואנחנו פותחים לו חריץ בדלת ואומרים לו לך מפה אנחנו לא רוצים לקבל את ההודעה.
החשיבות להבין את סיבת בואה, חשובה לא פחות ממציאת החיסון לקורונה.
2:
כתוב בישעיהו פרק כו פסוק כ::
״לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסֲגֹ֥ר דְּלָתְיךָ בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט רֶ֖גַע עַד יַעֲבָור זָֽעַם״
וכך מפרש רש״י הקדוש את הפסוק.
תשובה זו השיבהו ה׳ לנביא ישעיהו: ״לך עמי בא בחדריך״, בוא בבתי כנסיות ומדרשות.
דבר אחר: התבונן על מעשיך בחדרי לבך, כך דרש רבי תנחומא.
וסגור דלתך בעדך - תירגם יונתן בן עוזיאל : "עבד עובדין טבין דיגנון עלך" - עשה מעשים טובים שיגנו עליך.
ורבי תנחומא דורש: סגור דלתי פיך , שלא תהרהר אחר מדת הדין.
חבי - התחבאי מעט עד יעבור זעם, כי אמת אפקיד על שונאיך.
ר׳ אליעזר מבלגנצי מפרש את הפסוק אחרת.
״לך עמי בא בחדריך״ - כלומר: הכנע עצמך גם עתה לפניו , ושוב בתשובה בצום ובכי ובמספד להגן בעדך, אולי יחנן שאריתך.
הרד״ק לעומת זאת מפרש כך:
לך עמי - מדובר במלחמת גוג ומגוג , שתהיה צרה לישראל מעט זמן, ואמר דרך משל: לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך - להסתר במעשים טובים ובתשובה שלמה, כי כמעט רגע יהיה הזעם ויעבור, והטובים ימלטו.
ואם הזכרנו את מלחמת העולם השלישית, לפני כשנה קראתי באחד המפרשים על ספר יחזקאל , (כמדומני שהיה זה המלבי״ם) שאומר שלא כתוב באף מקום שמלחמת העולם השלישית תהיה בצורת מלחמה בין ארצות, עם פצצות ושאר מרעין בישין.
הוא טוען שמלחמת העולם השלישית תהיה בעצם מגפה עולמית.
ר׳ אברהם אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא הוראה להסגר בבתים בשעה שבא סנחריב להרוס את ירושלים.
וכך אכן נהגו כשבא רַבשָׁקֵה שהיה אחד משריו הבכירים של סנחריב, בבואו לדרוש מחזקיהו מלך יהודה להכנע לממלכת אשור.
על פי המדרש היה אותו הלילה ליל הסדר וכאשר שמע רבשקה את קריאת ההלל, אמר לסנחריב לשוב מעל העיר שכן לילה זה הוא לילה שבו נעשים ניסים. (ילקוט שמעוני)
ועצה זו של ״לך עמי בא בחדריך״ יעץ ישעיהו הנביא לחזקיהו המלך, וכך עשו עד שנפל מחנה אשור.
3:
השבוע שלח לי ידידי היקר המחנך איציק קוסובסקי סיפור מעניין על הדרשן המגיד ר׳ שלום שבדרון זצ״ל.
עובדה שפחות ידועה עליו, זה שאותו ר' שלום עם כל הלבוש הירושלמי היה אוסף נערים שאינם שומרי תורה ומצוות לשיעור שבועי קבוע בו הוא היה מחזקם ומעודדם בחום וברגש רב ומקרבם לדרך האמת.
בין המשתתפים הקבועים בשיעור היה נער ממשפחה חילונית מובהקת ששמו תומר.
תומר היה עקבי מאוד בהשתתפות בשיעורים ולכן כשהוא לא הופיע שבועיים ברציפות החל ר׳ שלום לחשוש שמא הוא חולה והחליט לקיים מצוות ביקור חולים לא לפני שהוא מברר שהוריו של תומר מודעים להשתתפותו בשיעורים.
תומר פתח את הדלת במבוכה למראה הרב הישיש שהטריח את עצמו עד לביתו.
ר' שלום טפח על שכמו בחיבה והכריז: "באתי הנה לקיים מצוות ביקור חולים"!
תומר כבש מבטו בקרקע ומלמל משהו על כך שהוא בריא לחלוטין.
"ככה"? תמה ר' שלום. "אז למה לא הגעת בשבועיים האחרונים"? המשיך לשאול.
"כבוד הרב! לא הגעתי כי עכשיו זה השלב הכי קריטי בעונה במשחקי הכדורגל. כל העונה ויתרתי על צפיה במשחקים לטובת השיעורים של כבוד הרב אבל כעת זה השיא ולא יכולתי להתגבר. אני כן יכול להבטיח לרב שבעזרת ה' מהשבוע הבא אני אשתתף בשיעורים."
"אולי תספר לי מה זה כדורגל?! אם זה כל כך מעניין ואפילו יותר מהשיעורים שלי אולי גם אני אמצא בזה עניין?"
אוהו...
כעת אורו פניו של תומר שהחל להרצות לרב את כל מה שהוא יודע על המגרש והטקטיקות ותאמינו לי שתומר ידע הרבה.
הרב האזין בקשב רב וכשתומר סיים שאל בתמימות מעושה: "תגיד לי, אני מניח שהשוער לא ישן בלילות בשער, אז מה הבעיה לבוא בלילה ולהבקיע כמו שצריך"?
אוחחח פניו של תומר התכרכמו.
"הרב... ספורט זה לא בשבילך! מה העניין לבוא בלילה? האושר הטמון בניצחון זה רק כאשר האתגר קיים במלוא עוצמתו ואעפ"כ אתה מתגבר עליו."
טפח לו הרב על השכם ואמר לו
"שמעת תומר מה שפיך אמר כעת?!
לבוא לשיעורים שלי כשאין אתגר זאת לא חכמה. זהו ניצחון מינורי.
אני רוצה לראות אותך מנצח ומתגבר ובא לשיעור תורה כאשר האתגר ניצב מולך במלוא עוצמתו"
תומר הבין, הפנים, חייך וקיבל על עצמו.
4:
שמעתי וורט מקסים בשם המחנך הרב יוסי שריד
כל חגי ישראל מופיעים, ולפי הסדר ממש לאורך מזמור התהלים "לדוד השם אורי וישעי", שאנו אומרים לאורך חודש אלול וחגי תשרי.
את החלק הראשון אומרים חז"ל:
"אורי" - זה ראש השנה.
"ישעי" - יום הכיפורים.
"כי יצפנני בסוכו" - זהו חג הסוכות.
עד כאן אמרו חז״ל, ומכאן ואילך ממשיך להסביר הרב שריד.
"ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותיי ואזבחה באוהלו זבחי תרועה, אשירה ואזמרה לה'" - זהו ההלל בחנוכה שאומרים על ניצחון המכבים את היוונים.
"אל תסתר פניך" - זה אסתר של חג פורים.
"כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני" - זה פסח, שבו נאמר שזכות האבות אוזלת והשם גואל אותם לפני תום זכות זו.
"הוריני השם דרכיך ונחני" - זה התורה של חג שבועות.
"אל תתנני בנפש צריי" - אלו ימי בין המצרים ותשעה באב.
"לולא האמנתי לראות" - שימו לב שבכל מקום בתנ״ך כתוב "לולי" עם האות יו"ד.
רק כאן נכתב "לולא" עם האות אל"ף, לרמז על חודש אלול החותם את מעגל השנה.
״לולא״ - מהסוף להתחלה = ״אלול״.
עד כאן דברי האב, ובנו רן שריד מוסיף לדרשנות קסומה זו של אביו פרשנות משלו לסיום הפרק.
"חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם" - כל שנה הגלגל חוזר (כמו ה"חזק" שאומרים בסיומו של כל חומש בקריאת התורה), ללמדך, שגם אם בחגי השנה שעברה לא הצלחנו להתחבר לשורש האלוקי, לא נתייאש, כי הנה חוזר מעגל החגים של השנה החדשה על שלל מתנותיו.
פשוט מקסים.
5:
אנו נמצאים בימים קריטיים בהם שופט הקב״ה כל אחד ואחד מאתנו.
לקראת יום כיפור רציתי לשתף אתכם בהנהגה קבועה שלי, ואם אפילו אחד מהקוראים יצליח ליישם אותה, והיה זה שכרי.
כל שנה לפני ״כל נדרי״ אני אומר בפה מלא:
״הריני מוחל וסולח לכל בן אדם ולא משנה מה הוא עשה לי, הריני מוחל לכל מי שחייב לי כסף, לא משנה למה ולא משנה כמה.
אבאל׳ה היקר אני סמוך ובטוח שאת הפרנסה שאצטרך במהלך השנה אתה תשלח לי.
מעולם לא אכזבת אותי, גם אם היה נדמה לי שישנה בעיה כספית, תמיד ברגע האחרון הכל היה מסתדר.
תודה אבאל׳ה על שנה נפלאה, אם ניזוקתי ממישהו זה כי היה מגיע לי והכל בשליחותך, ומה לי לבוא בטענות לשליח?
תודה אבאל׳ה על כל מה שנתת לי ולמשפחתי בכל רגע ורגע.
זה לא מובן מאליו והריני מודה לך כל יום ויום״
אין לכם מושג כמה תרגישו טוב, כמה זה משחרר לשחרר את העבר, לפתוח דף חדש נקי ולבן.
נסו את זה, אתם עוד תודו לי.
דעו לכם שמי שנוהג עם חברו לפנים משורת הדין, ככה גם יתנהג אליו הקב״ה במשפט, לפנים משורת הדין.
וותרו, שחררו, תאהבו אהבת חינם, סרבו לשמוע ולדבר על השני לשון הרע, וככה תהיו אהובים למעלה.
כתוב שמי שאהוב על הבריות למטה, אהוב גם למעלה.
בהזדמנות זו אבקש סליחה ומחילה מכל מי שפגעתי בו.
אם יש מישהו כזה אבקש מכל הלב, אנא צור איתי קשר לבקשת סליחה מעומק הלב.
גמר חתימה טובה
צום מועיל לכולם
עמירן דביר (הלוי)