בתום דיון סוער בקבינט הקורונה והתייעצויות סוערות שנערכו בין השרים, הוחלט לקבל את עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולהחמיר את הסגר.
מדובר בסגר מלא והרמטי, לא כפי שהיה עד עכשיו - והוא אף יהיה חמור יותר מהסגר הראשון, במהלך חג הפסח, בתחילת התפרצות הקורונה.
הרקע להחלטה להחמרה המשמעותית בהנחיות: העליה החדה במספר חולי הקורונה, כולל אלו שהם במצב קשה, במהלך הימים האחרונים.
בין היתר החליט הקבינט על סגירת בתי הכנסת, אך אלו יפתחו ביום צום כיפור, לפי המתווה של ראש השנה. בתי הכנסת ייסגרו כבר ביום שישי הקרוב.
גורם בכיר בקבינט אומר הערב ל'כיכר השבת': "בממשלה הבינו כי אין אכיפה טובה יותר מקריאת גדולי התורה, ולכן קיבלו את המתווה לפתיחת בתי הכנסת ביום כיפור, בהסכמה".
החלטה זו, כמו שאר ההחלטות שהתקבלו הערב בקבינט הקורונה, דרושות את אישור הממשלה, הצפויה להתכנס עוד הלילה ולקבל החלטה.
עוד בהגבלות: למעט סופרים ומפעלים עליהם יחליט הרח"ל (הרשות לחירום לאומי), כל שאר המפעלים ייסגרו. ההפגנות יוגבלו למרחק של קילומטר ממקום מגורי המפגינים.
במהלך הדיון בקבינט הקורונה, לאור התנגדות כמה מהשרים, הסביר נתניהו כי בכל מקרה יטילו סגר מלא, ועדיף שהוא יהיה בתקופת החגים - משיקול כלכלי: "עדיף במחיר כלכלי נמוך ולא אחרי החגים במחיר כלכלי גבוה".
הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה מרגלית, אמרה בדיון כי הנזק שייגרם למשק בסגר המוצע הוא 35 מיליארד שקל - ואם יוארך לחודש יגיע ל-50 מיליארד שקל. "באף מקום בעולם לא עשו סגר כזה", הוסיפה.
פרויקטור הקורונה, רוני גמזו אמר כי מבחינת הורדת התחלואה סגר מוחלט יהיה יעיל ביותר אבל "יהרוס את המשק". גמזו אמר שעדיף לבצע "סגר חכם" שיתחשב גם בכלכלה.
בסופו של דבר, אחרי שיחה עם בני גנץ, הוחלט לקבל את עמדת ראש הממשלה ולהורות על סגר הרמטי, החל מיום שישי הקרוב ועד למוצאי חג שמחת תורה, בכפוף לאישור שרי הממשלה.