למה אנשים רוצים להידבק בקורונה // דעה

אנשים רוצים להדבק בקורונה!

מה שבטוח בטוח...

מתברר שהסגרים והחלטות הממשלה חדשים לבקרים משפיעים על הלך הרוח הנפשי-פסיכולוגי, חוסר ודאות, פחד, דאגה, וכו' בקרב רבים וטובים.

כיון שכך הגיעו הרבה אנשים למסקנה שעדיף לחלות לזמן מה ב"קורונה" ולהסתובב אח"כ בחופשיות, מאשר להתהלך עם חרדה ודאגה יום יום שעה שעה, מה יילד יום ומה תלד הממשלה?

אלו שחלו בקורונה ונרפאו מתהלכים בתחושת הקלה, הן במישור הטכני, אפשר בקלות יותר להסתובב. והן הקלה במישור הנפשי-פסיכולוגי, הידיעה שאתה מחוסן מפני הנגיף עוזרת לאדם להרגיש משוחרר יותר.

הגישה של הממשלה ושל חלק גדול מהרופאים שונה לחלוטין, גישתם היא שצריך כמה שפחות להדבק.

ביני לביני אני תוהה: הרי כבר מהתחלה הודיעו שההדבקות בקורונה היא שאלה של זמן. כולם ידבקו במוקדם או במאוחר, השאלה היא אם כולם ידבקו בפעם אחת או בטווח של כמה חודשים.

אם כן, למה בזבזו זמן יקר בקיץ ולא נתנו לתלמידי הישיבות שרצו ללכת לישיבות למרות הידיעה שהם עשויים להדבק, וכי למי אכפת שהצעירים שאינם מאוכלוסיות הסיכון יידבקו? ובפרט שאז התחלואה הייתה נמוכה מאוד. (נראה שחלק מההחלטות נבעו משיקולים פוליטיים כדלקמן).

רבים מחברי וקרובי שכבר עברו את המחלה, מספרים שהחלק הקשה של המחלה זה לא המחלה עצמה והסימפטומים שלה, אלא הסגר והבידוד שבא בעקבותיה, זה מעודד לחשוב שכדאי כבר להדבק. ולהסתגר לתקופת מה.

כיון שכך, ברור שהתנהלות הממשלה צריכה להיות ההיפך הגמור ממה שהיא מתנהלת כרגע.

כרגע הממשלה פוחדת פחד מות מן התחלואה ההולכת ומתגברת. הפחד מות הזה לא מוצדק. הוא סתם זורע פאניקה מיותרת בקרב הציבור.

ברור לחלוטין שיש אוכלוסיות בסיכון, ועליהם צריך לשמור.

אך - במקביל - ברור לחלוטין שאזרח הרוצה להידבק ולהניח את החששות והפחדים מאחוריו זו זכותו.

אינו דומה אדם הרוצה לקפוץ מן הגג (שהממשלה חייבת למנוע זאת ממנו) לאדם הרוצה להדבק בקורונה.

אדם הרוצה לקפוץ מן הגג זה 99% מוות, וגם אם לא מוות, הרי זה סכנת פציעה רב מערכתית, נכות וכו'. לעומתו אדם הרוצה להדבק בקורונה זה מעל 98% אחוזי חיים, ובפרט לצעירים.

וגם אם זה לא זכותו, נניח שאסור לו לאדם להדבק בקורונה, הבה נהיה כנים ונשאל עם יד על הלב: האם הממשלה יכולה למנוע מהצעירים ללכת ולהדבק? ברור שלא.

על פניו נראה שהממשלה הנוכחית שהוקמה על חורבות הגל הראשון של הקורונה איבדה את אימון הציבור, ומכיון שכל הלגיטימציה של הממשלה מתחילתה היה "קורונה", לכן הממשלה ממשיכה להעסיק אותנו ב"קורונה" כדי להוכיח את זכות קיומה.

אממה, אימון הציבור פג, ובצדק, ולהחזיר אותו יהיה קשה מנשוא, אם בכלל.

אי לכך, כיון שהממשלה איבדה את אימון הציבור, וכיון שחלקים נרחבים בציבור רוצים להדבק, והממשלה לא יכולה למנוע זאת...

במקום לזרוע בהלה ופאניקה מיותרים, ובמקום להטיל סגרים שקרוב לוודאי שלא יצליחו, ובמקום להרוס לעשרות מאות או אלפי עסקים את הפרנסה, ובמקום להרוס את חודש החגים לכלל בית ישראל.

הממשלה צריכה להוביל מהלך הסברתי בכיוון מרגיע יותר, הפונה לצעירים שכבר רוצים להדבק:

קחו אחריות, גם אם אתם רוצים להדבק הסתגרו בבתיכם, אל תסכנו את האוכלוסיות בסיכון.

ולגבי מלוניות הקורונה:

חבל על הכסף, יושבים שם נערים ונערות בריאים ובריאות. שחררו אותם לביתם עם הנחיות ברורות להסתגר. אין לי אשליה שכולם יסתגרו באופן הרמטי, אבל ברור לי שרוב החולים הקלים ייקחו אחריות ולא ייסתבבו במקומות הומי אדם, ועוד יותר ברור לי שלא יסכנו את הזקנים והזקנות. ומעבר לזה יש גם אחריות על האוכלוסיות בסיכון לא לסכן את עצמם, לבוא למקומות הומי אדם.

את כל המשאבים האדירים שהממשלה משקיעה במלוניות הקורונה עבר החולים הקלים הבריאים, תחסכו את כל המשאבים הללו לטיפול בחולים האמיתיים במצב בינוני וקשה.

כדי לקבל פרופורציה הנה קצת נתונים מתוך אתר כללית נכון להיום: 50,592 חולים במצב קל. וקחו בחשבון שיש עוד הרבה חולים שטרם נודע להם שנדבקו, ההערכה פי ארבע. ורק 911 חולים במצב בינוני קשה.

ראש הממשלה מר בנימין נתניהו אמר שהסיבה שהטילו סגר כעת זה מפני שחיקת הצוות הרפואי, אז הנה הפיתרון: במקום לבזבז מלא כסף על מלוניות חינמיות לכ-50 אלף אנשים בריאים חיוביים, לאסוף כוח אדם שיתגבר את הצוות הרפואי סביב מיטתם של כ-1000 חולים אמיתיים.

כך יוכלו לחסוך גם את הסגר, גם לשחרר את חגי ישראל, גם את העסקים הקטנים והכלכלה, ולחסוך מהמון המון אנשים השלכות ותופעות פסיכולוגיות למיניהם.

קיצורו של דבר:

במקום שהממשלה תהיה האבא והאמא שלנו, ותסגור אותנו בבית, הממשלה תתן לנו את האחריות על הבריאות שלנו עצמנו ושל היקרים לנו.

ואם הממשלה רוצה בכ"ז להראות את כוחה ואת זכות קיומה בהקשר של ה"קורונה" שתדאג לאוכלוסיות בסיכון, בנוסף לדאגה שלהם לעצמם, לא על חשבון כלל האזרחים.

נ.ב.

אין בכוונת כתבה זו לקרוא לאנשים להדבקה המונית חסרת אחריות. מי שרוצה להדבק עושה זאת על אחריותו האישית, וחלים עליו כל החובות בחוק.

כוונת כתבה זו לפתוח צוהר לדיון ציבורי כיצד הממשלה צריכה להתנהל בעניין הקורונה.