הצמח המרשים שגדל כעת ומוסר ההשכל

אחד הצמחים המרשימים ביותר בתקופה זו, הינו צמח החצב. הוא מושך את העין ובולט בנוף, ולא סתם בולט – אלא הוא פורח בסוף הקיץ היבש בשעה שכמעט לא פורח שום פרח אחר.

מדוע יהושע לקח דווקא את צמח החצב?, האם יש לכך מקורות היסטוריים נוספים? ואיזה מסר חינוכי הצמח מלמד אותנו?!

לצמח החצב יש אופי מיוחד במינו, שורשיו אינם מתפזרים לצדדים, אלא הם מתפשטים לעומק מי תהום, וכך בדיוק יהושע לימד את בני ישראל, לבל יתפשטו לצדדים, ויסתפקו בחלק שניתן להם, ובל ייטלו חלק ונחלה שאינם שלהם.

המפליא שצמח זה פורח בתקופה ששום צמח אינו "מתחרה" בו, נותן לנו להבין את הוראתו של יהושע בן נון. נתאר לעצמינו יהודי משבט דן, שמתגורר בגבולות שבט בנימין שלוקח לו מעט מנחלתו במהלך החורף בשעה שהאדמה מכוסה המוני שיחים צמחים ופרחים, ואף אחד אינו יודע זאת. כל זה מתגלה בקיץ היבש, שאין שום צמחים מסתירים את האדמה, או אז פורח החצב במלוא יופיו בתוך שטחו של הפולש, כך שכל השכנים יודעים שהוא השיג גבול, מה רבה הבושה והכלימה.

רש"י הקדוש[2] מבאר לנו ביתר שאת, שחצב הוא "עשב ששרשיו נוקבין ויורדין בעומק, ואין מתפשט לצדדין כלל, ונוטעין אותו בין גבולי שדות, ובו תיחם יהושע לישראל את הארץ, מקטע רגלי הרשעים ליום הדין, שגוזלין וחומסים ומשיגין גבול, ואין למדין ממנו".

גם נכדו של רש"י - הרשב"ם מבאר: "חצב - הוא אילן או עשב שבו תיחם יהושע את ארץ ישראל לפי שיורד ויונק כנגדו ואינו יונק לא מכאן ולא מכאן".

כמו כן חז"ל מבארים על צמח ה"חצב" שהינו "מקטע רגליהון דרשיעיה״ - ״החצב קוטע את רגלי הרשעים״, כוונתם ז"ל שהחצב מזכיר למי ניתנה כל נחלה ושומר על נחלתך מפני גניבתם של הרשעים.

הבוטנאי המפורסם אוהד בנימיני, בשיחה עם כותב השורות טוען שעד העשורים האחרונים עוד רווח המנהג ע"י המוסלמים לסמן חלקות ושדות ע״י שתילת חצבים, בדיוק כפי שנהג יהושע בין נון כעדות חז"ל.

[1] נו ע״א

[2] מסכת ביצה (דף כ"ה ע"ב)

• ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
  לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com