דף לד
*עירוב בכלכלה והואיל. *מקום העירוב.
א. היכן אשכחן שלא אומרים הואיל ויכול להביאו 1. ביו"ט שחל ע"ש צריך להוליך את עירובו למקום שביתתו ולהחשיך עליו ולא אמרינן הואיל שיכול להביאו, זהו גזירה משום יו"ט שחל להיות אחר השבת. 2. נתכון לשבות בראש המגדל והניח עירובו למטה מעשרה טפחים אינו עירוב ש"מ דלא אמרינן שיכול לנטותו ולהביאו לתוך עשרה, ותרצינן דאיירי במגדל מסומר, או במגדל ארוך שאם יזיזנו יצא עירובו מחוץ לארבע אמות, וכשאין שם חלון וחבל שדרך זה יכול להביא את העירוב אליו.
ב. מקום נתינת העירוב 1. נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה הוי עירוב, ואמרינן דאם נמצא בר"ה פשיטא ואם נמצא ברה"ר ונתכון לשבות למטה פשיטא ובנתכון לשבות למעלה הרי אינו במקום העירוב, אלא שנמצא בכרמלית וכרבי דבבין השמשות לא גזרו על שבות ולכן יכול לקנות שביתה. 2. נתנו בראש קנה תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה ה"ז עירוב, ולרב חסדא אתי כחכמים שגזרו על שבות בין השמשות ולכן אי הוי במחובר אסור כיון דמשתמש באילן, ולרבינא אתיא אף כרבי וגזירה שמא יקטום. ואמרינן דהחשש שמא יקטום זהו בדווקא בעוזרדין דהיינו שהוקשו אבל ברכין לא חיישינן שיקטום, והכי מתרצינן את הסתירה אם קנים הוו כלאים בכרם.
שאלות לחזרה ושינון
א. היכן אשכחן שלא אומרים הואיל ויכול להביאו אצלו (2)
ב. מקום נתינת העירוב (2)