האם במדינת ישראל, בשנת 2020, יש לאזרחים זכות להפגין? מסתבר שזה תלוי בזהות המפגינים: בעוד ב'בלפור' מוחים יותר מ-10,000 מפגינים כמעט מדי מוצאי שבת בהסכמת המשטרה, בידה השניה היא מונעת מקומץ חרדים את האפשרות להגיע להפגין נגד חילול קברים לטענתם.
כזכור, כפי שדווח ב'כיכר השבת', בשבועיים האחרונים יוצאים כמעט מדי יום כמה מתושבי שכונת מאה שערים בירושלים לכיוון צומת מוצא, כדי למחות על עבודות להקמת כביש שלדבריהם נעשות תוך פגיעה במערות קבורה יהודיות.
כפי שפרסמנו, שוטר יס"מ נצפה משליך לקרקע את אחד המפגינים, ללא כל סיבה הנראית לעין. התנהגות זו זכתה באופן נדיר לגינוי מיידי של המשטרה, ומח"ש פתחה בבדיקת המקרה.
אלא שלאחרונה, כך מתברר, מתרחשת עוולה נוספת: כוחות משטרה עצרו את המפגינים בדרכם לשם והחזיר אותם לירושלים; התנהלות לא תקינה ואנטי-דמוקרטית שחזרה על עצמה כמה וכמה פעמים - כולל היום.
במכתב ששלח לסגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, בא כוחם של המפגינים עו"ד רועי פוליטי, הוא כותב תחילה: "לכשלעצמן, פעולות המחאה לגיטימיות, וחזקה על משטרת ישראל שכל עבירה שיעבור מי מהמפגינים במסגרת פעילות המחאה תזכה להתייחסות וטיפול משטרתיים מידיים".
"אתמול, 30.8.20, בשעות הבוקר המאוחרות", עובר עורך הדין לאחד מן המקרים, "ארבה ניידת (מג"ב, כפי שנמסר לי) לרכב שהסיע מוחים ומפגינים לאתר הבניה, חסמה את דרכו (במרחק רב מהאתר), והשוטרים הורו לנהג להסתובב ולחזור לירושלים, כשהם מלווים אותו עד לרח' אוהלי יוסף (ליד רח' בר אילן). שם פקדו השוטרים על נוסעי הרכב לצאת ממנו ולהתפזר לבתיהם".
עו"ד פוליטי תמה: "יגעתי ולא מצאתי מהיכן שאבו השוטרים את הסמכות לעכב את הרכב של מרשיי, להרחיקם מהאזור ולוודא שכולם מתפזרים לבתיהם משהגיעו לירושלים. הסמכות להגביל חירותו של אדם, והמוסדרת בפרק ג' לחוק המעצרים, מותנית בקיומו של יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה או יסוד סביר לחשד שהמעוכב עומד לבצע עבירה, וכאלו לא היו כאן".
"המחאה, ההפגנה וחופש הביטוי אינן עבירות, אלא זכויות יסוד", מזכיר בא כוחם של החרדים למשטרת ישראל, "והנסיעה למקום בו נערכות פעולות המחאה, ממש כפעולות המחאה עצמן, אינן עבירה ולא מקימות חשד לעבירה. כך הם פני הדברים בין אם ברורה לשוטרים מטרת הנסיעה (השתתפות בפעולות המחאה) ובין אם לאו, והחשש שחלק מסוים מהמפגינים יעבור עבירה כלשהי (כהסגת גבול או התקהלות אסורה) במסגרת המחאה הלגיטימית והחוקית של כלל המפגינים, אינה יכולה לשמש חשד סביר שתבוצע עבירה ע"י כלל הנוסעים ברכב, ואינה מקנה סמכות לאיש לעכבם על אם הדרך".
לדבריו, "אם עיכובם של מרשיי נעשה בחוסר סמכות, על אחת כמה וכמה שבהרחקתם מהאזור ובאילוצם לשוב לירושלים חרגו השוטרים מהסמכויות המוקנות להם על פי חוק. הסמכות לאסור על אדם כניסה לאזור, הימצאות באזור או שהייה במקום מגורים, שמורה לקצין ממונה בבואו לקבוע תנאי שחרור בערובה של חשוד בעבירה בת מעצר, ולא לשוטרי מג"ב המעכבים אזרחים בחוסר סמכות, מאלצים אותם לנסוע בחזרה לעיר מגוריהם ומורים להם 'לרדת מהרכב ולהתפזר הביתה'".
יצוין, כי מקרה נוסף אירע אתמול באותן שעות, לרכב נוסף שהגיע מבית שמש בדרכו למקום המחאה ועוכב על נוסעיו, הרחק משם, על ידי שוטרי מג"ב. השוטרים טענו שנמצא ליקוי כלשהו ברשיונו של נהג הרכב, לקחו לו את הרישיון, הורו לו לעשות את דרכו בחזרה לבית שמש, להיפטר מכל נוסעיו ולהגיע לתחנת המשטרה כדי לקבל את רישיונו בחזרה.
"מאליו מובן", כותב עו"ד רועי פוליטי, "שעניין הרישיון לא היה אלא אמתלה, ואם ייטען אחרת - נבקש לבדוק את דו"חות הפעולה של השוטרים, את הרישיון עצמו ואת ההיגיון הלקוי שבמתן היתר לנהג לנסוע בחזרה עם נוסעיו לבית שמש כשלמעשה איננו מורשה לנהוג (מכאן והלאה אסור לו להמשיך, מכאן ולאחור – דווקא מותר)".
בתגובה לטענות הקשות, בדבר נקיטת פעולות בחוסר סמכות הפוגעות בזכויות יסוד, נמסר ממשטרת ישראל כי "בניגוד לנטען, המשטרה מאפשרת את חופש המחאה לכלל הציבור במדינת ישראל ללא קשר לנושא המחאה או לזהות המפגינים".
"במקרה זה, מדובר בקבוצת אנשים המגיעה למקום במטרה לפגוע ולסכל פיזית את העבודות המתבצעות בשטח הבניה בניגוד לחוק. לכן המשטרה פועלת למנוע את פעילות אסורה זו שהיא בגדר הפרת החוק ולא מחאה כחוק", מסתיימת תגובת המשטרה.
