הנחיות הריחוק החברתי בזמן הקורונה נוגעות לכולם, בין אם אתם מקפידים על עטיית מסכה מרגע שיצאתם מהבית או שאתם מניחים אותה ברישול על הסנטר גם בין אנשים ומקווים שלא להיתקל בשוטר. אף אחד לא שש לעטות מסכה וכמעט כולנו מעגלים פינות ומעניקים להגדרות כמו "גרעין המשפחה" פרשנות גמישה מאוד.
על רקע הקושי הניכר לאכוף וליישם את הנחיות הריחוק החברתי, חוקרים אמריקאים ובריטים מפרסמים מחקר חדש שטוען כי ההנחיות הקיימות אינן רלוונטיות ומתבססות על מסקנות מיושנות וכדי לייצר שיתוף פעולה של הציבור, יש לשנות את ההנחיות לפי מה שקורה בשטח.
המחקר שפורסם ב-British Medical Journal מבקש מאנשי משרד הבריאות בעולם לבחון מחדש את הנחיות הריחוק החברתי ולהתאימן לפי שלושת הפרמטרים הבאים: מיקום - בחוץ או בפנים, מידת הצפיפות ומה הקשר בין האנשים במקום - האם הם זרים זה לזה ושותקים או מדברים בקול ואף שרים או צועקים.
לדברי החוקרים, ככל שרמת האינטראקציה בין האנשים גבוהה ואינטנסיבית והמקום סגור ואינו מאוורר, סיכויי ההדבקה עולים. כך, אדם שהולך ברחוב לבדו, ללא מסכה, חשוף להדבקה במידה נמוכה מאוד. בתפילות והפגנות שמתקיימות באוויר הפתוח והקהל עוטה בהן מסכה - הסיכון להדבקה עדיין נמוך יחסית. אך במשרדים, הופעות ואירועים במקומות סגורים, הקהל מתקשר בקולניות, שר וצועק, מידת הצפיפות גבוהה וגם עם מסכה סיכויי ההדבקה גבוהים מאוד.