משבר הקורונה גרם למספר שינויים משמעותיים בחברה הכללית, וגם בחברה החרדית. אחד השינויים הוא הרחבה משמעותית של השימוש באינטרנט, הן בחברה הכללית, והן בחברה החרדית.
אלו שהצליחו לשמור את ביתם נקי מהאינטרנט גם בתקופת המשבר ללא ספק רק הרוויחו מכך. יחד עם זאת, יש כאלו שהחליטו בעקבות המשבר להכניס את האינטרנט לביתם, ויש כאלו שהיה להם אינטרנט בביתם, ובעקבות המשבר הרחיבו את השימוש בו.
אחת הסיבות להרחבת השימוש באינטרנט קשורה לכך שמוסדות חינוך רבים עברו להוראה באמצעות האינטרנט, ולתלמידים לא נותר ברירה אלא להצטרף ללימודים באופן הזה.
גם השהיה הארוכה בבית העלתה את הצורך למצוא תעסוקה לשעות הפנאי הרבות של הילדים והמבוגרים. בנוסף לסיבות אלו קיימות סיבות נוספות שהביאו להרחבת השימוש באינטרנט בחברה הכללית וגם בחברה החרדית בעקבות משבר הקורונה.
לפי נתוני 'המכון החרדי לחקר מדיניות' שהוצגו בכנס וירטואלי שנערך השבוע, הרי שבתקופת משבר הקורונה חל גידול משמעותי של 40% בשימוש באינטרנט במגזר החרדי. 8% ממשתתפי הסקר דיווחו שהחלו להשתמש באינטרנט בעקבות משבר הקורונה. 78% דיווחו על גידול במספר שעות הגלישה בעקבות הקורונה. ממצאים נוספים הצביעו על כך ש 82% מהמגזר החרדי מתעדכן בחדשות באמצעות האינטרנט. 63% משתמשים בשיחות זום. 41% ציינו שהם מנהלים שיחות וידיאו עם בני המשפחה, ו 24% ציינו שהם משתמשים בזום לשיעורי תורה. אחוז דומה ציין שהם משתמשים ב-"זום" לצורך עבודה. 35% ציינו שהם משתמשים באינטרנט לשיעורים תורניים.
יחד עם התועלת שקיימת באינטרנט, כדאי לקחת בחשבון גם את הסכנות הכרוכות בשימוש באינטרנט. הסכנה החמורה ביותר באינטרנט היא האפשרות להגיע בקלות לאתרים לא ראויים. אם אין מנוס מהכנסת האינטרנט הביתה, חשוב מאד להתקין אינטרנט מסונן שיגביל את הגלישה אך ורק לאתרים ראויים, כפי הוראת הרבנים.
כמו כן, מאד רצוי שהמחשב ימצא בבית במקום שבו כולם יכולים לצפות בו, כך שאף אחד מבני הבית לא יתפתה בטעות לגלוש למקום לא ראוי. כן חשוב מאד שההורים יפקחו על הגלישה של ילדיהם, ויוודאו שהם אינם גולשים למקומות לא ראויים. חשוב שנשים לב אם אחד מבני הבית משקיע זמן לא סביר באינטרנט, ושהדבר ידליק אצלנו נורה אדומה.
בעיה נוספת שהשימוש באינטרנט עשוי להוביל אליה היא השקעת זמן מסיבית ברשתות החברתיות. הסקר מצא ש 25% מהמשתמשים החרדים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות. הנתון הזה מצביע על מעורבות גדולה ברשתות החברתיות.
הזמן המושקע ברשתות החברתיות עלול להיות לא פרופורציוני עד כדי פגיעה בתחומי חיים משמעותיים. שימוש מוגזם ברשתות החברתיות עלול לגרום לבעיות פסיכולוגיות כגון, בדידות, חרדה, דכאון, וערך עצמי נמוך.
חוקרים סבורים שהקשר בין השימוש ברשתות והחברתיות לבין בעיות פסיכולוגיות הוא קשר ספירלי. אנשים שסובלים ממצוקה פסיכולוגית מנסים להקל על המצוקה שלהם באמצעות הרשתות החברתיות, והשימוש ברשתות החברתיות רק מחמיר עוד יותר את המצוקה הפסיכולוגית.
נשאלת השאלה, מדוע נערים ונערות אלו (כמו גם אנשים מבוגרים) מתפתים להשקיע כל כך הרבה זמן ברשתות החברתיות? מה יש ברשתות החברתיות שכל כך אטרקטיבי עבורם, עד שהם מוכנים להזניח עבורו תחומי חיים משמעותיים?
התשובה היא, שקיימים מספר גורמים שהופכים את הרשתות החברתיות לכל כך אטרקטיביות, ביניהם:
1. האפשרות ליצור קשרים "חברתיים" ללא מאמץ. קשרים "וירטואליים" אלו אינם מצריכים את אותו המאמץ הדרוש ליצירת קשרים "אמיתיים". (וגם לא מספקים את אותו סיפוק שמספקים קשרים חברתיים "אמיתיים").
2. האפשרות להשוות את עצמם לחברים אחרים. השוואה הזו מאד חשובה לבני נוער.
3. האפשרות להרשים אחרים ולהיראות יותר טוב ואטרקטיבי מאשר "באמת" (כגון על ידי עיבוד תמונות כדי שיראו יותר טוב, או כתיבת דברים שלא בדיוק תואמים את המציאות...).
4. האפשרות להיחשף ברשתות החברתיות בלי להסתכן יותר מידי בפגיעה (כך הם משלים את עצמם), ועוד.
כדי להבין יותר את הצורך הזה כדאי להזכיר את "תאוריית ההתקשרות". התאוריה פותחה על ידי פסיכיאטר בריטי בשם ג'ון בולבי (Bowlby) וחוקרת קנדית בשם מרי אינסרת' (Ainsworth), אחרי מלחמת העולם השנייה, וזוכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות.
התאוריה טוענת שלכולנו יש צורך קיומי בקשר בטוח עם אנשים אחרים. לפי התאוריה, הצורך הזה הוא צורך קיומי, לא פחות מצרכים קיומיים אחרים, כגון אכילה ושתיה ושינה. הצורך הזה מתחיל בקשר שבין התינוק לאמו, וממשיך להיות צורך משמעותי ביותר במהלך כל החיים.
אם מישהו לא מצליח ליצור קשרים בטוחים ואינטימיים עם אנשים אחרים, הדבר עלול לגרום לו למצוקה פסיכולוגית, ולחיפוש פתרונות חילופיים. חוקרים סבורים שחלק משמעותי במשיכה האדירה של ה-"רשתות החברתיות" נובע מהצורך הלא-מסופק בקשר הזה עם אחרים. נערים ונערות (או גברים ונשים) שמרגישים את עצמם בודדים בין בני גילם (למרות שאולי יש להם הרבה "חברים ווירטואליים"), או שמרגישים את עצמם בודדים בקרב בני משפחותיהם, עלולים לחפש תחליף במדיה החברתית.
הבדידות ההולכת וגוברת בדורנו היא המניע העיקרי לשימוש ברשתות החברתיות. בעיה היא שאנו זקוקים דווקא לקשר אנושי, וששום תחליף "וירטואלי" לא יכול לתת מענה לצורך הזה. הרשתות החברתיות הן כמו "בור שחור" שלא יכול למלא את הצורך שלנו בקשר משמעותי עם אנשים נוספים.
אם כך, איך אפשר לעזור לאותם נערים ונערות (או גברים ונשים) להפחית את השימוש במדיה החברתית? לפי "תאוריית ההתקשרות" הנ"ל, אם אנו לא מעוניינים שהנערים והנערות האלו יחפשו את הקשר הזה ברשתות החברתיות, עלינו לספק להם את הקשר הזה בעצמנו...
הדרך לספק להם את הצורך בקשר היא לחזק עד כמה שאפשר את הקשר עם נערים ונערות (או גברים ונשים) אלו. ככל שנחזק את הקשר איתם, כך הם פחות יחפשו את הקשר הזה במקום אחר.
כמובן, שהקשר לא יתחזק אם נמשיך להעיר להם, להאשים אותם, או לנסות להעמיד להם גבולות שכבר מזמן נפרצו. כל אלו עלולים רק להחמיר את הבעיה.
הדרך לחזק את הקשר עם נערים ונערות (או גברים ונשים) אלו הוא להעניק להם עוד ועוד ועוד "ביט-חום" (בטחון וחום). אלו יעזרו להם בעז"ה להחלים.
זאב קרומבי הוא קרמינולוג מומחה להתמכרויות התנהגותיות, דוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה.