לאחר שהכריז ביום שישי כי יאסור את כניסת מי שאינו תושב העיר לחופי הים, וזה בשל העומס בחוף הנפרד, ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, התקפל מהדרישה והודיע כי הוא מצמצם את החלטתו וינחה את הפקחים לעצור אוטובוסים של רוחצים שאינם תושבי העיר.
אך למרות זאת, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, מתערב ומבקשת הסבירם באיזו סמכות חוקתית מורה ראש העיר לעצור אוטובוסים. את הדברים כתבה זילבר בתגובה למכתבו של סגן יו"ר הכנסת, ח"כ משה ארבל.
במכתבה מציינת זילבר את העובדה שברוט חזר בו מהאיסור הגורף על כניסת מי שאינו תושב העיר: "אנו למדים כי פניכם לפתיחת רצועת החוף בבת-ים לכל דורש, וכי הנכם מקבלים את העיקרון עליו עמדנו לפיו אין כוונה להבחין בכניסה לעיר או לחופי העיר בין תושבי רשויות מקומיות שונות – יהיו אשר יהיו – בני כל המגזרים בחברה הישראלית.
"וכי הנכם שותפים לתפיסה לפיה נקודת המוצא לעניין, כי על המקומות והמרחבים הציבוריים להיות פתוחים לשימוש הכלל, בין אם מדובר בתושבי הרשות המקומית ובין אם לאו. זהו עקרון יסודי, והתלכדות כלל הגורמים סביבו, שלטון מרכזי ושלטון מקומי, היא ביטוי מבורך לצדק חלוקתי".
עם זאת מציינת זילבר: "ישנה כוונה למנוע כניסה של קבוצות גדולות באמצעות אוטובוסים מאורגנים, לחופי העיר בת-ים. שמירה על ההנחיות לצמצום סכנת הדבקה ולשמירה על בריאות הציבור בלא הבחנה בין זהות הנכנסים לחופים היא כמובן צו השעה, אך לא ברורה הסמכות לקבוע הגבלה על אמצעי התחבורה באמצעותו מגיע פלוני אל חוף הרחצה – אוטובוס אל מול רכב פרטי, להבדיל מההגבלה המספרית על הצפיפות בחוף לגופה".
זילבר מבקשת מהיועצת המשפטים של עיריית בת ים: "ככל שיש אכן כוונה כזו – המעוררת שאלות מבחינת ענייניות התנאי האמור ומבחינת לגיטימיות ייחוד האפשרות לנגישות לחופי הים רק למתניידים ברכב פרטי ולא ציבורי, על ההבחנה הכלכלית והחברתית הגלומה בכך, נודה להפנייה לבסיס החוקי למהלך האמור".
