פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הודיעה היום (ראשון) לבאי כוחם של החשודים, ובהם עובדי ציבור בכירים בעיריית בית שמש, יזמים ועורכי דין, כי היא שוקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות שוחד והפרת אמונים, מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, עבירות על חוקי תכנון ובנייה, מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, הלבנת הון ועוד, כל אחד לפי חלקו.
על פי כתב החשדות, מדובר בפרשה שעניינה קשר מושחת שנרקם בין יזמים ועסקנים לבין בעלי תפקידים בעיריית בית שמש, במהלך השנים 2010 עד 2018, ובפעולות העברייניות הרבות שבוצעו לכאורה, במהלך בניית פרויקט מקרקעין רחב-היקף על מגרש ברחוב שפת אמת 8 בבית שמש.
על פי החשד, נטלו החשודים מגרש שיועד לבניית "מוסד- מרכז תורני" בן 3 קומות לתועלת תושבי השכונה, ובאמצעות פעולות מרמה ושחיתות, הקימו עליו, קומפלקס בניה בן 9 קומות, הכולל מרכז מסחרי (3 קומות) ודירות מגורים (5 קומות בהן 60 דירות).
החשודים המרכזיים בפרשה הם עובדי הציבור, והיזמים שהובילו את הפרוייקט: עובדי הציבור: משה מונטג; יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, וסגן ראש העיר, דני צרפתי; מהנדס העיר, מוטי ברקוביץ; יועמ"ש של הועדה המקומית.
היזמים שקידמו את הפרויקט בין השנים 2016-2018 הם: לייב ולדמן; יזם בתחום הנדל"ן ובעל הון. שלמה אייזנשטיין; עורך דין.
היזמים שקידמו את הפרויקט בין השנים 2010 ל-2016 הם: מרדכי קניג; קבלן, אירית מרציאנו; עורכת דין, מיכאל בן דוד; יזם בתחום הנדל"ן, ויצחק רבר - עסקן בתחומי התכנון והבניה בעיר בית שמש. בנוסף, נשלחו כתבי חשדות לכעשרה חשודים נוספים, ובהם חברות הקשורות בפרויקט.
כתב החשדות מפרט את העבירות לכאורה בגינן שוקלת הפרקליטות להגיש כנגד החשודים כתבי אישום, בכפוף לשימוע, על פני חמישה פרקים.
הפרק הראשון מתאר התנהלות, במסגרתה, בין היתר, ניתנו מתתי שוחד שונים לצרפתי מידיהם של בן דוד ורבר. בתוך כך, במהלך השנים 2016-2010, במועדים שונים, קיבל על פי החשד צרפתי מבן דוד טובות הנאה וביניהן, תכשיטים והנחה ברכישת דירה לבתו, בסך של לפחות 100,000 ש"ח, והכל תמורת פעולה הקשורה בתפקידו.
בנוסף, במהלך השנים 2018-2015, במועדים שונים, קיבל צרפתי מרבר טובות הנאה, וביניהן מכשירי טלפון סלולריים ומנוי שנתי למשחקי כדורסל, והכל בעד פעולה הקשורה בתפקידו. בנוסף, צרפתי פעל בניגוד עניינים חריף, בשים לב לכך שקיבל מרבר עזרה מהותית בנושאים בעלי חשיבות עבורו בעוד מונטג מקבל החלטות בעניינו.
הפרק השני מתאר כיצד פעל מונטג באגף הנדסה, תוך ניגוד עניינים חריף על פי החשד העולה כדי הפרת אמונים, נוכח קשריו האישיים והקרובים עם שני יזמים ועסקנים שפעלו בתחום התכנון והבנייה בעיר לאורך התקופה - אייזנשטיין ורבר.
הפרק מתאר את החברות הקרובה בין מונטג לאייזנשטיין, ואת מערכת היחסים ההדוקה בין מונטג לרבר, במסגרתה, עמד רבר לשירותו של מונטג וביצע עשרות משימות שונות, עבור מונטג או משפחתו. רבר שידל אחרים לתת למונטג טובות הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו, והחזיק ברשותו, בידיעתו של מונטג, את חותמתו של מונטג כיו"ר ועדת המשנה, ושל ועדת המשנה עצמה.
הפרק השלישי מגולל באופן כרונולוגי את אופן הקמתו של פרויקט שפת אמת במהלך השנים 2018-2010. הפרוייקט הושתת על אדני שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ועבירות תכנון ובנייה. בין השנים 2016-2010 קידמו היזמים בן דוד, קניג ומרציאנו, כל אחד לפי חלקו, בעצמם, או באמצעות חברות שהקימו, את הקמתו של הפרוייקט.
בחודש ספטמבר 2016 נמכרו הזכויות במגרש לידי ולדמן, והחל ממועד זה, ועד לפתיחת החקירה בתיק, קידמו ולדמן ואייזנשטיין בעצמם, או באמצעות חברות ועמותות, שהקימו, את הפרוייקט.
במקור, הוקצה המגרש בידי רמ"י לעמותת "בית ומנוחה", לשם הקמת "מוסד-מרכז תורני", בגובה שלוש קומות, לתועלת הציבור. אולם, בסוף התקופה, כתוצאה מהעבירות שבוצעו בידי החשודים, איש לפי חלקו, עמד על המגרש מבנה בגובה שמונה קומות, הכולל מרכז מסחרי ו-60 דירות, שנמכרו בידי ולדמן ואייזנשטיין לרוכשים שונים, כדירות מגורים, ללא כל זיקה או קשר ל"מוסד-מרכז תורני".
הפער הדרמטי האמור, בין ייעודו המקורי של המגרש על פי התב"ע, לבין פרוייקט הנדל"ן שהוקם בו, הכולל מרכז מסחרי ועשרות דירות מגורים – הושג על פי החשד באמצעות שורה ארוכה ומתוחכמת של מעשי מרמה והסתרה על ידי החשודים, כל אחד לפי חלקו. כמו גם שורה של עבירות בתחומי התכנון והבניה והמס - כך שהפרויקט נבנה תוך התחמקות מהליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מלוא הסכום הנדרש לרשויות בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות המוטלות על יזם למסחר ומגורים.
במסגרת זו, בין היתר, פעלו עובדי הציבור מונטג, צרפתי וברקוביץ תוך ניגוד עניינים חריף, העולה כדי הפרת אמונים, ואישרו היתרי בניה לפרוייקט - לטובת היזמים ולבקשתם - באופן החורג מכללי התב"ע ודיני התכנון והבנייה, ותוך התעלמות מחובת האמון שהם חבים לציבור.
בנוסף, במהלך השנים 2018-2017, קיבל על פי החשד מונטג שוחד מולדמן בדמות טובות הנאה שונות, שבתמורה להן פעל לקדם את הקמת הפרוייקט, שנקלע לקשיים באותה העת. במסגרת זו, תרם ולדמן, בין היתר, ארון קודש מפואר, בשווי של כרבע מיליון ש"ח, לבית הכנסת "משכן ישראל" בבית שמש, אשר הוקם בידי מונטג ואחרים, וקרוי על שם סבו של מונטג.
הפרק הרביעי מפרט את העבירות הכלכליות, שבוצעו על פי החשד, בין היתר, בתקופת הקמת הפרוייקט. פרק זה מתאר כיצד לצד מעשי המרמה, השוחד והפרת האמונים, שתוארו בפרק השלישי, בוצעו עבירות כלכליות רבות, בידי החשודים המפורטים בפרק זה. הפרק מתאר, בין היתר, שורה של עבירות התחמקות מתשלום מס, ופעולות של דיווח כוזב בעת פתיחת חשבונות בנק, ובעת רישום החברות שהקימו היזמים לצורך הפרוייקט, ובמסגרת הפעולות העסקיות שבוצעו לקידום הפרוייקט.
הפרק החמישי מפרט את הפעולות שביצעו על פי החשד החשודים ברכוש האסור הרב שצברו במהלך הפרוייקט, וכן פעולות הסתרה ואי דיווח המהוות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
כמו כן, כולל כתב החשדות אירוע של שיבוש מהלכי משפט במהלך מעצרו של מונטג.
עו"ד טל גבאי, ממשרד עו"ד פריד-גבאי, המייצג בפרשה את עו"ד שלמה אייזנשטיין מסר בתגובה: "אני מצר על החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד מרשי בכפוף לשימוע. כמי שמלווה את הפרשה במשך שנתיים למן יומה הראשון ניתן בהחלט לומר כי כתב החשדות מטפס על קירות חלקים וספק רב אם יוותר ממנו דבר וחצי דבר לאחר השימוע, וזאת בדיוק כמו במקרים קודמים בהם התיק החל בקול תרועה רמה והסתיים בקול ענות חלושה״.