בעשור האחרון האקדמיה עברה שינוי משמעותי. המוסדות האקדמיים בישראל שעד לאחרונה התפארו בעיקר ברמה האקדמית הגבוהה, שינו את תמהיל התוכן הנלמד מקצה לקצה. נוצרה הבנה שכדי למשוך לשורותיהן את הדור הצעיר – פרקטיות זה שם המשחק. מוסדות שמיתגו את עצמן כמובילות בהקניית ידע תיאורטי ומחקרי מנופפות היום בחיבור שלהם לעולם התעשייה. מוסדות אקדמיים שונים פתחו זה אחר זה "מרכזי יזמות", כשהמטרה היא להיות נקודת המפגש בין האקדמיה לתעשייה. מרכזי היזמות במוסדות נועדו לתת מענה לסטודנטים שמחפשים במהלך התואר טעימה מהתעשייה, והזדמנות ליישם את הידע התיאורטי, ליזום ולפתח כבר בשלב הלימודים. מעין טעימה ממה שצפוי לסטודנטים בחיים שאחרי התואר.
המפגש עם התעשייה ועולם היזמות בשלב לימודי התואר משמעותי עשרת מונים כאשר מדובר בקהל שעולם היזמות וההיי-טק לא היה נגיש להם עד כה.
לצד העלייה החדה משנה לשנה במספר החרדים באקדמיה, לא מעט חרדים נתקלים בקשיים בכניסה לשוק העבודה. התמונה המצטיירת היא שאם על המשוכה של השתלבות באקדמיה, בעיקר בלימודי הנדסה ומשפטים, התגברו החרדים בקלות על ידי תכנית מותאמות ונפרדות, כשמדובר בשלב הבא האתגר הוא לא קטן. מסתבר שהחיבור בין אקדמיה לבין התעשיה חיוני ביותר, כשמדובר באוכלוסייה שעבורה, לכאורה, החשיפה היא ראשונית. מסתבר שלימודים תיאורטיים מהווים בסיס חשוב, אך כלים של חשיבה יצירתית והתנסות פרקטית נחוצים גם הם להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה.
ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות 'לב-טק' במרכז האקדמי לב בירושלים, מסביר:
"במרכז היזמות 'לב-טק' אנו פועלים להפגיש בין גורמים בתעשייה לבין הסטודנטים, הבוגרים ואנשי הסגל שלנו. אני מאמין שבחיבור הזה יש פוטנציאל עצום לשני הצדדים. המרכז נועד בראש ובראשונה לאפשר לסטודנטים שלנו לצבור ידע וניסיון מעשי עוד בשלב הלימודים.
מטרה נוספת של 'לב-טק' היא לסייע לסטודנטים, בוגרים וסגל אקדמי של המרכז האקדמי לב בכל הקשור להקמת מיזמים, רכישת כישורי יזמות והוצאה לפועל של רעיונות שפותחו כפרויקטים אקדמיים ומחקרים."
מרכזי היזמות כיום, השואפים להכין את הסטודנטים להשתלבות בשוק הם רבים וחדרו בשנים האחרונות גם למוסדות האקדמיים. במה שונה "לב-טק" ממרכזי יזמות אחרים?
אני חושב שיותר מהכל מה שמאפיין את 'לב-טק' זה המוכוונות לאוכלוסיות איתם אנחנו עובדים. עבור חלק גדול מהקהל שלנו מרכז היזמות הוא חשיפה ראשונה לעולם היזמות ותעשיית ההיי-טק בכלל. במרכז האקדמי לב יש כיום כ-4,500 סטודנטים וסטודנטיות בקמפוסים נפרדים, בערך 2,000 מתוכם מגיעים מהציבור חרדי. אני מזהה אצל הרבה מהם יכולות אנליטיות מצוינות, חשיבה יצירתית, וכשרון גדול מאוד. בפני רבים מהם עד היום העולם הזה היה חסום, המפגש הראשוני שמרכז היזמות מייצר עבורם עם התעשייה פותח עבורם הזדמנויות."
"בקמפוסים ובתוכניות שלנו עבור נשים חרדיות רואים את זה בצורה חזקה עוד יותר. הסטודנטיות מהוות אצלנו מעל ל-50% מכלל הסטודנטים ומעל חצי מהחרדיות שלומדות כיום תואר ראשון במדעי המחשב בארץ לומדות במרכז האקדמי לב. החשיפה של הסטודנטיות שלנו לעולם היזמות עוד בשלב הלימודים משמעותית מאוד, כי רבות מהן לא פגשו מעולם מודלים נשיים בתחום."
יומטוביאן מוסיף כי "במסגרת הפעילות של 'לב-טק' אנחנו מפגישים את הסטודנטים עם גורמים בכירים מהתעשייה. 99 אחוז מהם באים להרצות או להעביר סדנאות בהתנדבות מלאה. אני חושב שהמוכנות שלהם להירתם ולסייע נובעת מהאמונה שלהם באוכלוסייה הזאת ובפוטנציאל שלה להגיע רחוק."
מאיזה שלב אתה מאמין שנכון לייצר "אקלים יזמי" ולעודד יזמות, שהרי לימודי ההנדסה בשנים הראשונות הם קשים ודורשים.
"הרבה מרכזי יזמות היום דורשים מיזם מוכן או הצגת מוצר כמעט מוגמר עם מודל עסקי כדי לסייע. אנחנו מאמינים בליווי סטודנטים עוד מהשלב הראשון, או אפשר לומר, לפני השלב הראשון. המטרה שלנו היא שישאלו את עצמם לאורך הלימודים מה אני יכול לעשות עם זה? לא רק בשביל המבחן. להתבונן על הכל במשקפיים של יזם. הליווי שאנו נותנים לסטודנטים הוא מ-א' עד ת'. משלב הרעיון ועד השלב של מוצר מוגמר. הם מקבלים כלים אמיתיים והבנה איך מקימים מיזם ומגיעים עם זה רחוק."
אורלי גוטמן, מנהלת שותפויות אסטרטגיות במרכז האקדמי לב מסבירה:
|גם הסטודנטים שלא מקימים מיזמים אלא משתלבים כשכירים בחברות יוצאים מורווחים. במרכז היזמות ניתנת להם ההזדמנות להתנסות בבניית מוצר, באופן דומה לצורת העבודה בתעשייה. גם אם הם בוחרים אחרי זה לעבוד כשכירים, חברות היי-טק מחפשות היום עובדים עם חשיבה יזמית. אם בעבר התעשייה חיפשה בעיקר עובדים עם יכולות אנליטיות גבוהות, היום בתהליכי מיונים חברות מחפשות אצל מועמדים בעיקר תכונות של יזמות וחשיבה יצירתית."
"בקרב נשים המשוכה לפעמים גדולה עוד יותר, אבל אני חושבת שמהפך גדול מתרחש בתחום. חברות מחפשות לצרף לשורותיהן נשים יזמיות וכבר זיהו את הגוון הייחודי שהן מביאות איתן. התעשייה היום דורשת תכונות של ניהול והנהגה ולא רק מתכנתת פשוטה ולנשים חרדיות לגמרי יש את זה. אני חושבת שהדבר היחיד שחסר להן הוא הכלים."
כיצד הליווי שלכם בא לידי ביטוי?
"יש אצלנו תכנית קדם האצה שנקראת LAB אליה אפשר להתמיין על סמך מיזם או רעיון למיזם ו/או כישורים טכנולוגיים או ניהוליים, אנחנו עושים את השידוך בין הכוחות השונים ומצוותים. התכנית פתוחה לסטודנטים, בוגרים וסגל. הסגל משתתפים בתוכנית בדיוק כמו סטודנטים וזה יוצר אווירה טובה ותורם לשני הצדדים. החיבור בין הסגל לסטודנטים מביא בעיניי לתוצרים מדהימים."
"בין האירועים המשמעותיים שלנו הם שני ההאקתונים השנתיים שאנחנו מקיימים לגברים ולנשים מדי שנה. מדובר ב-48 שעות שהסטודנטים שלנו ממסלולי לימוד שונים עובדים בצוותים בהנחיית מנטורים מהתעשייה על פיתוח מוצר. במסגרת ההאקתון כל צוות בוחר אתגר שמגיע מחברות או ארגונים מוכרים (אינטל, רפאל, מד"א, שלוה) ועובד באינטנסיביות על פתרון טכנולוגי. זה מרגש מאוד לראות סטודנטים וסטודנטיות מהציבור החרדי מתנסים בעולם הזה פעם ראשונה ומפגינים יכולות יוצאות דופן. רואים איך דלת שהייתה עד היום אטומה עבורם, נפתחת לאט לאט בעזרת הרבה ליווי שלנו.
בנוסף מרכז היזמות מפעיל עוד מגוון תוכניות כמו קורס יזמות עסקית לנשים, מנטורינג ע"פ דרישה בתחומים עסקיים וטכנולוגיים שונים, קורסים וסדנאות ועוד."
איך נראית הצלחה?
"אם אחרי התוכנית סטודנט שעובר אצלנו מעוניין להמשיך מפרויקט הגמר האקדמי לרמת ביצוע אצלנו - זו בעיניי הצלחה."
