באחת מנסיעותיו של הבעל שם טוב הקדוש הוא התארח בכפר, אצל אחד מחסידיו.
החסיד הכין סעודה גדולה לכבוד רבו. במהלך הסעודה הבעל שם טוב הקדוש התעניין בשלומו ובמצב פרנסתו.
האיכר סיפר בצורה מפורטת על שפרנסתו במצב טוב. אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: "יש לך סוסים טובים? נלך לראות אותם".
הם הלכו ביחד אל האורווה. הבעל שם טוב הקדוש ראה שם סוס צעיר שמצא חן בעיניו, וביקש מהמארח שייתן לו את הסוס במתנה.
המארח השיב לו שזהו הסוס הכי יקר וחביב בעיניו, וסיפר שהסוס הזה מצליח למשוך את הקרון לבדו, בשעה שלפעמים שלושת הסוסים ביחד לא מצליחים למשוך את הקרון, והוסיף ואמר שהדבר קרה כבר כמה פעמים, ולכן, יש לו אהבה מיוחדת לסוס הזה.
עוד כשהם מדברים על הפרנסה הטובה שיש למארח, השיחה נסובה על החובות ושטרי החוב שחייבים לו אנשים. אמר הבעל שם טוב הקדוש למארח:" אני מבקש שתראה לי את שטרי החוב שלך".
החסיד הראה לבעל שם טוב הקדוש את שטרי חוב. הבעל שם טוב הקדוש התבונן בשטרי החוב, וביקש מהמארח שייתן לו את אחד השטרות במתנה, שאל אותו המארח מדוע הוא מתעניין בשטר הזה, שהרי כבר לפני כמה שנים בעל שטר החוב הנ"ל מת, ולא הותיר אחריו שום רכוש כדי שיהיה ניתן לסלק את חובו.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: "אף על פי כן, אני רוצה אותו".
המארח נתן את השטר חוב לבעל שם טוב.
הבעל שם טוב הקדוש לקח את השטר וקרע אותו לשניים ואמר: "הרי החוב מחול במחילה גמורה", והוסיף: "לך וראה מה שלום הסוס".
המארח הלך לאורווה, וראה את הסוס מוטל מת, והבין שאין זה מקרה.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: "האיש שמת נשאר חייב לך, בלי שהותיר אחריו מקום לפרוע את החוב, לכן נגזר עליו שיעשה לך נחת רוח בעבודות קשות, והתגלגל בסוס שהייתה לך הנאה גדולה ממנו, עתה, כאשר נמחל החוב, יכול היה האיש לחזור למקומו בעולם הבא, ולעזוב את גוף הסוס", והבן.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' לשבוע טוב ומבורך
על הפסוק: "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות". אומר הבעל שם טוב הקדוש שהמילה זהיר, היא מלשון: "והמשכילים יזהירו"- ומסביר שהמילה תזהיר, היא מלשון: זוהר. ופרש שהנשמה של האדם יכולה להאיר ממצווה קלה כמו שהיא מאירה ממצווה קשה וחמורה.
כיצד יתכן הדבר? כי בקיום מצוות הקב"ה רוצה את כוונת הלב 'רחמנא ליבא בעי'.
רק הקב"ה בוחן כליות ולב, ויודע מה כוונת ליבו של האדם באותו הרגע שהוא קיים את המצווה, ולפי כוונת טוהר ליבו כך - נשמתו מאירה, ולכן, נשמת האדם יכולה להאיר ולזהור אפילו ממצווה שנראית מאוד קלה, רק כמה שניות של מחשבה וכוונת הלב, ונזכה להאיר "כזוהר הרקיע", והמשכיל יזהר ...
יהי רצון שנרגיש את הארת הלב וזוהר הנשמה מקיום מצוות ה', ואור נועם ה' ימלא אותנו בתענוג ושמחה, אמן.