שלומציון לקס ע"ה, בת למשפחה חרדית מכרמיאל, טבעה בחודש תמוז תשע"ח, בשעות אחר-הצהריים של יום שישי, בחוף המזרחי בכינרת. היא פונתה משם במסוק של מד"א לבית החולים זיו בצפת כשהיא במצב אנוש, שם נקבע מותה.
כעת, בחלוף שנתיים מהאסון הנורא, אומרים הוריה, יצחק ומימי, בשיחה עם 'כיכר השבת', כי הם מעוניינים לפנות להורים באשר הם, בתחינה נרגשת וכדי שייפסק הזלזול בשמירה על ילדים במים.
וכך הם כותבים: "בתקופת הקיץ, ובמיוחד בתקופת החופש, אנו נתקלים כמוכם בכותרות על טביעה של פעוט/ילד/מבוגר, והמעיים שלנו מתהפכות; עולים לנו הקולות, הטעמים, הריחות ובעיקר החור בלב מאותו יום שישי ארור".
"שלום, קוראים לנו יצחק ומימי לקס. לפני שנתיים קרה לנו הנורא מכל - הבת שלנו שלומציון טבעה בכנרת. חיינו השתנו, אבל לא על זה אנו רוצים לכתוב, אלא על כך שמאז האסון אנו נתקלים בדבר שאנו לא יודעים או רוצים לתת לו שם: בשנתיים הללו ראינו בעינינו ילדים נחלצים ממוות"
"רק לפני שבוע הוצאנו ילד בן ארבע מתוך מעיין, כשהוא הפוך עם הגלגל שלו (מה שהפריע לו לעלות על פני המים). לא עברה שעה. ובאותו מקום שלפנו ילד בן שנתיים שנפל לתוך המים, תוך כדי משחק בצד המעיין".
"אין לנו רצון למנות לכם את כמות הנפטרים הקיץ מטביעה, ואין לנו שום רצון שתהיה לכם קצה הבנה באסון של ההורים והמשפחה שזה קורה להם. יש לנו רק דבר אחד לומר לכם: ממש ממש אל תהיו שאננים, ממש תהיו על קצה הפחד ותתנהגו בהתאם".
"אל תתנו לאף אחד שהוא לא אתם לשמור על הילדים שלכם, אל תסמכו על קרובי משפחה, אל תסמכו על האח או האחות הגדולים. אם אין שם מישהו שאלו הם חייו (המציל, ההורים) אל תהיו רגועים".
"אם אתם רוצים משהו להקל על התפיסה שלכם, תחשבו שהבריכה/הים/המעיין/ הנחל הוא אש יוקדת, והילד שלכם מתקרב אליה; האם תמשיכו לדבר עם חברה, לקרוא הודעה, לאכול או להביט בילד רק בזווית העין?".
"אנו ממש מתחננים בפניכם: אל תהיו רגועים עם הילדים ליד מים, ותחסכו מכם את הסיוט בלהיות הורים שכולים", מוסיפים יצחק ומימי לקס, הוריה של שלומציון ע"ה.
בשיחה עם 'כיכר השבת' חשוב להם להדגיש, לסיום: "אין ברצוננו להפחיד או לגרום למשפחות להימנע מטיולים. רק נצלו את הזמן להתאוורר וליצור חוויות מהנות ומעצימות עם המשפחה - בתשומת לב גדולה".
