פרק קמא- מבוי
דף ב
*תקנתא במבוי. *גבוה מעשרים. *פתח המשכן.
א. פתח מבוי צריך שיהיה למטה מעשרים אמה ופחות מרוחב עשר אמות, והמשנה כאן מביאה תקנה שימעט משא"כ בסוכה דתני פסולה. ומפרשינן מאי שנא 1. סוכה דאורייתא ומבוי דרבנן. 2. סוכה נפישין מיליה משא"כ מבוי.
ב. מבוי גבוה מעשרים אמה, לחכמים פסול ולרבי יהודה כשר, ומנין 1. לרב חכמים למדו מפתח ההיכל שהיה עשרים אמה ור"י מפתח האולם שהיה ארבעים אמה, ותרוייהו למדו מהפסוק ושחטו פתח אהל מועד דמשמע שזה נקרא פתח, לר"י קדושת ההיכל והאולם אחת ולרבנן זו קדושה נפרדת. 2. ר"י יליף מהפסוק אל פתח אולם הבית, ולרבנן הפתח קאי על ההיכל שפתוח לאולם. ואף שפסוק זה נאמר במשכן, אשכחן שהמשכן נקרא מקדש שנאמר עליו ועשו לי מקדש. 3. מקשינן דנילף מפתח חצר המשכן שהיה בגובה חמש עשרה וברוחב עשרים, ותירץ דלא נקרא פתח סתמא, או שלא ניתנה מדה לרוחב. 4. הגמ' מביאה ברייתא בדעת רבי יהודה עד ארבעים וחמישים אמה ולבר קפרא אפילו עד מאה, ואמרינן דבשלמא בר קפרא גוזמא, אבל מת"ק שמעינן דרבי יהודה יליף מפתחי מלכים ורבנן מפתח ההיכל. 5. עשרים אמה זהו משום היכר וכמו בסוכה, והא דמייתי פתח היכל זהו לסימנא בעלמא, וצריכא לאיפלוגי בסוכה שעשויה לישיבה ובמבוי שעשוי להילוך.
ג. הקושיות על הא דילפינן מפתח המשכן 1. אי ר"י יליף מפתח האולם א"כ עליו להכשיר אף ברחב עשרים אמה כמו האולם, ותירץ דפליג ברוחבה וה"ה לגבהה וזה נתפרש בברייתא. 2. רבנן לא בעו דלתות כמו שהיו בהיכל, כיון שנעשו רק לצניעות. 3. לרב לא מהני צורת הפתח, שהרי היתה בהיכל צורת הפתח, ורב גורס במשנה שמבוי הרחב מעשר יש למעטו אף שיש לו צורת הפתח. 4. באולם וכן בהיכל היתה אמלתרא ורב מכשיר באמלתרא וזהו קיני או אף פסקי דארזא אף ביותר מעשרים אמה, ורב תירץ דאיכא בהא מחלוקת תנאים, ובלא דברי רב לא קשיא דדלמא נקט היכל לסימנא בעלמא.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני מבוי וסוכה ומ"ט תני תקנתא (2)
ב. המח' במבוי למעלה מעשרים אמה, ומנין (3)
ג. הקושיות על הא דילפינן מפתח המשכן (4)