דף קמו
א. שבירת חבית 1. שובר חבית בכדי ליטול הימנה גרוגרות, לרבי נחמיה בדרוסות דנוטל הסייף לצורך הגרוגרות ולרבנן שרי אף במפורדות. 2. חותלות של תמרים, לרבי נחמיה רק מתיר, ולרבנן אף מפקיע וחותך. 3. אין לנקוב חבית ברומח כיון דמכוון לפתח ואסור, אבל להתיז הראש בסייף שרי כיון דמכון לעין יפה. 4. לרבי יהודה אין לנקב מגופת חבית וחכמים שרו, לל''ק פליגי למעלה אבל מהצד שרי, ולל''ב למעלה שרי ופליגי מהצד והאיסור לנקב בצד זהו בגוף החבית. 5. לעשות נקב חדש אסור, להוסיף על הנקב מחלוקת, ובנקב ישן שרי וי''א דאסור שמא ירווח. 6. אסור לנקב במקום העשוי לחזק, וזהו למטה מהיין, או למטה מהשמרים דבעינן סתמה מעלייתא וכדאשכחן גבי פרץ את פצימיו.
ב. מחלוקות רב ושמואל בתיקון 1. גובתא להוצאת היין, לכו''ע לחתוך אסור ולהחזיר שרי, ופליגי בחתך ולא תיקן האם גזרינן שמא יחתוך לכתחילה. 2. שמן עב פליגי אי גזרינן אטו מירוח שעוה. 3. טרפא דאסא ליין שיזוב, אסור משום מרזב או שמא יקטום, ונפ''מ בקטום ומונח. 4. בי סדיא קשין אסור ורכין שרי, ומיצעי להו''א רב אסר ולמסקנא שרי והא דלא ישב היה משום כבוד רבותינו.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני שבירת חבית (6)
ב. מחלוקות רב ושמואל בתיקון (4)