הגאון רבי ברוך שמואל דויטש, מבכירי רבני 'הפלג הירושלמי', התייחס במהלך שיחתו השנתית אמש (חמישי) ליל תשעה באב, למצב של עולם הישיבות בצל ה'קורונה' והאשים דווקא את ההורים בכך שילדם ירד מהדרך: "אי אפשר להאשים את ראש הישיבה, איזה תירוץ זה להתקלקל? ואיפה ההורים, אתם לא יודעים לחנך? בלי ישיבה אי אפשר לחנך? שב ותלמד עם הילד שלך".
את דבריו פתח הגרב"ש בנוגע לבחורים אשר נפלטו מהמסגרות ואמר: "הרבה יורדים מהדרך רח''ל, ואני מוכרח לומר שהם לא יכולים לתלות את האשם במישהו אחר; מישהו יאמר, אתם יודעים למה התקלקלתי, כי לא פתחו את הישיבה שלי; איזה דבר זה? האם לפני שהיו ישיבות כולם היו מקולקלים, כל אחד מצא לו מקום ללמוד בבית הכנסת ובבית המדרש, ולכל אחד יש הורים שצריכים לדאוג לזה, ואין לאף אחד זכות לזרוק את כל האשמה על ראשי הישיבות".
ראש הישיבה הוסיף וקונן על המצב בעולם התורה: "התקופה הזו הוכיחה שיש מצב חלול, חלול, גם כשיושבים בישיבה, איפה הקריאת-שמע? איפה התפילה? יש התנהגות של קלות, איפה ואיך מתפללים. תאמינו לי שטוב שאני לא יודע מה שבאמת קורה, ועוד אומרים אחר כך 'כך נוהגים בישיבה', חלול חלול, גם בישיבות; אני ח''ו לא מדבר על כולם ובטח לא על אלו שיושבים פה, אבל אתם יודעים שיש כאלו, נראה שיושבים ועושים שטייגען, אבל חסר בפנים, מי שהתוכן שלו לא חסר בפנים, לא מחסיר קריאת שמע בזמנה.
"כולנו יודעים מה שנעשה עכשיו, איזה ריקנות קיימת, מאות בחורים ירדו מהדרך מיד כשלא נמצאים בישיבה, ויש להם תירוץ, 'אין ישיבה', מסתמא הם עוד יאשימו את ראש הישיבה, כמו השופט שהאשים את ר' צבי פסח, זה לא תירוץ, זה רק מראה שבלי המסגרת אין להם שום תוכן, אדם שיש לו תוכן לא יורד בגלל שהוא לא נמצא בישיבה".
הרב דויטש סיפר עוד: "כשאני הייתי בישיבה, חודש לא יכלתי ללכת לישיבה מחמת איזו סיבה, עליתי לירושלים ובאתי לבית כנסת מסויים שידעתי שיש בו מהרי"ט אלגזי עם אותיות גדולות, האם זה שהישיבה סגורה זה תירוץ לרדת מהדרך? ודאי שזה טענה על אלו שלא מתאמצים לפתוח, הכל טענות, אבל אי אפשר להאשים את ראש הישיבה!
"איזה תירוץ זה להתקלקל? ואיפה ההורים, אתם לא יודעים לחנך? בלי ישיבה אי אפשר לחנך? שב ותלמד עם הילד שלך, אין מה לעשות? אבל זה הצרות רבות ורעות שאנחנו רואים, מצד אחד המגיפה הנוראה".
עוד הוסיף ותקף ראש הישיבה את האזנה לקווי נייעס ואמר: "מתי ידברו על קווי הנייעס הארורים האלו, שמורידים את בני התורה לשאול תחתית, ואני מדבר כבר על הטלפונים הכשרים, אם היינו יכולים היינו אוסרים גם את הפלאפונים הכשרים, אנשים נהיים מכורים לזה, לא יכולים חמש דקות בלי לשמוע מה חדש, אבל אי אפשר לאסור הכל, כשאסרו את הפלאפונים הלא כשרים אמרנו מיד, זה יגרום שהפלאפון הכשר יהפוך להיות לכתחילה, פעם ידעו שהוא דיעבד, היום חושבים שכל שיחה בפלאפון הכשר זה קיום מצוה, וחייבים לשמוע כל רגע בדיוק כמה מתו בקורונה וכו' וכו', אין לי כוח, אין עם מי לדבר, אם אני רוצה לדבר משהו רציני אני צריך לחפש יהודי בן תשעים לדבר איתו...
"על כל פנים, מה אנחנו צריכים להתעורר מתוך הצרות הנוראות האלו שרודפות אחרינו כבר חודשים ואנחנו לא רואים את הסוף, מי יודע, הכל נחרב, נורא ואיום, אולי על זה כבר מותר לומר שזה עקבתא דמשיחא, ישיבות לא יכולות להתקיים כי אין כסף ולא יכולים לנסוע לחו''ל לאסוף, אין תורה ואין קמח, ה' ישמרנו יצילנו, כשנצא מזה, יצטרכו ממש לבנות מחדש את עולם התורה, כמעט כמו אחרי השואה".
בסיום משאו אמר הגרב"ש: "אם אין תלמידי חכמים אין כלום, היכי דמי אפיקורוס, שאומר מאי אהני לן רבנן, היום יש בתוכנו אנשים שמתוך 'צדקות' אומרים מאי אהנו לן רבנן, אנחנו נעשה, הרי ראינו שרבנים לא יודעים..... ככה לאט לאט מאבדים את הכל ממש, יצטרכו ממש לבנות הכל מהתחלה, בשביל זה צריכים הרבה גבורים, שיוכלו להשפיע על אחרים, ה' יעזור, אני מבקש מחילה אם דיברתי מידי חזק, בכל זאת תשעה באב, ה' יעזור שנזכה לביאת גואל צדק במהרה".