אחד התסמינים של מגפת הקורונה, הוא פריחתם של מומחים מפוקפקים שמובילים עדות מאמינים אחרי תיאוריות לא מבוססות, שהמחנה המשותף שלהם הוא אחד: אין כלום ולא היה כלום. אין קורונה, זה כמו שפעת, זה כלום, אפשר להמשיך את החיים כרגיל.
הנחשון הראשון היה פרופ' יורם לס, אדם חסר אחריות ומעצורים, קוריוז שיצא משליטה, שלא ברור כיצד הוא ניהל את משרד הבריאות, וכיום הפך למפעל מסרים נגד הקורונה.
האסון הגדול בסיפור הזה, שדווקא הטייטל שהוא החזיק בו בעבר, "מנכ"ל משרד הבריאות" הוא מקדם המכירות המשמעותי ביותר שלו. העובדה כי מדובר בבכיר לשעבר במערכת הבריאות גורמת לאנשים רבים להאמין להגיגיו.
אבל יורם לס, ועוד עדת "מומחים" שמנגנים את המוזיקה שלו, הם פרומיל מתוך ים של מומחים בעולם כולו, רוב מוחץ ומובהק שחולקים עליהם. כל זה לא מונע מלס ועדתו לזכות לחשיפה חסרת פרופורציה וזאת מסיבה פשוטה, הם מספקים לציבור בדיוק את מה שהוא רוצה: חיים בלי קורונה.
באופן אבסורדי הפופולאריות של פרופ' לס יורדת ככל שהחרדה הציבורית מפני הקורונה יורדת. דווקא בחודשים האחרונים, חרף העליה בכמות החולים, הפחד מפני הנגיף צנח משמעותית. הציבור חזר לפרופורציות: זהירות לצד המשך שגרת החיים.
מה שהופך את המענה הנפשי של פרופ' לס לדי-מיותר. הציבור צריך אותו כאשר האיום גדול, כאשר האיום כהה, הרצון להיאחז במושיע כדוגמתו של פרופ' לס, צונחת.
אז איפה האמת? האמת נמצאת בבתי החולים. האמת נמצאת אצל יהודים לא-מבוגרים שעברו את הנגיף ומתארים שהיו בפתחו של גיהנום, שראו את יומם האחרון, והם, הם יגידו לכם שזה לא מתקרב לשפעת.
זאת מגפה מסוכנת, אכזרית, מדבקת, וכן, גם קטלנית. נכון להיום יש מאות ישראלים, רובם מתחת לגיל 80 חלקם בני 30 ו-40 שמורדמים ומונשמים בגלל הקורונה, חלקם, לפי הסטטיסטיקות, לא יצאו מזה.
אבל כרגיל אצל משיחי שקר, כל הוכחה בדבר ריקנות התיאוריה שלהם, לא מערערת את עדת המכושפים שנוהים אחריהם.
כל טענותיו של פרופ' לס נמחצו ע"י העובדות, אבל חסידיו השוטים ממשיכים לדבוק בכל שטות שיוצאת מפיו. זה עצמו לא כזה חמור, הבעיה היא שהם מתנהגים בחוסר זהירות מופגנת, והחמור מכל, מדביקים אחרים בטפשות שלהם.
- הטור פורסם הבוקר בעיתון המבשר