אחת הבעיות העיקריות של חוקרי האפידמיולוגיה שאמונים על שחזור וזיהוי מקרי הדבקה בקורונה היא שהשיטות שמיושמות כיום מבוססות על חקירה אישית טלפונית עם הנדבק או מנגנון איכון סלולרי שמופעל על ידי שב''כ. חברה ישראלית פיתחה מערכת בינה מלאכותית שיכולה לספק עוד אמצעי לזיהוי מקרי הדבקה על ידי ניתוח סרטונים של מצלמות אבטחה.
החברה שעומדת מאחורי הפיתוח, Corsight AI הסבירה שהטכנולוגיה מנתחת בשניות את הסרטונים ממצלמות האבטחה בסביבה בה שהה חולה מאומת. כך לדבריה מתבצעת חקירה אפידמיולוגית על בסיס ניתוח סרטוני הווידאו של מצלמות האבטחה במקומות בהם שהו חולים מאומתים. כיום ניתן למצוא מצלמות אבטחה במקום העבודה, מפעלים, מקומות מסחר כגון קניונים, סופרמרקט, רשתות פארם או בנקים; וכמובן מצלמות עירייה במרחבים ציבוריים, משרדי ממשלה ומקומות נוספים.
המפתחים אומרים שהמערכת מסוגלת לזהות בני אדם גם אם הם עוטים מסכה על הפנים. העיבוד של הסרטונים נעשה בשניות והמערכת מפיקה דוח על בסיס זיהוי החולה בסרטון, גם אם הוא עוטה מסכת פנים. בנוסף המערכת מפענחת את זהות האנשים שהופיעו בסרטונים בקרבת החולה. כך ניתן לקבל מאגר של אנשים שיש חשד אמיתי שנדבקו, ניתן אף להעריך את גילאי האנשים שהיו בקרבת החולה לפי מראה פניהם, כדי להתמקד באנשים בגילאים מתקדמים הנמצאים בסיכון.
עוד מסבירים בחברה שזיהוי מבוסס וידאו מצליח לאתר הידבקות במקומות בהם מפקידים את הטלפונים הניידים לפני תחילת העבודה. או במקומות בהם קשה לאכן באופן מדויק מיקום של מכשיר סלולר כמו במבנה בטון מקורה של מספר קומות המאפיין בתי חולים, אוניברסיטאות וקניונים. הטכנולוגיה יכולה לשמש גם להתראה בזמן אמת של זיהוי אדם המפר בידוד. גם אם הוא יוצא למרחב ציבורי מוסתר במסכה, מתערבב בריכוז האוכלוסייה, מופיע בפריים בצילום מרחוק בתנאים וזוויות צילום מאתגרים.
לדברי עופר רונן, מחברת Corsight AI: "ניתוח וידאו הוא פתרון מהיר יותר מהמתנה לתוצאות בדיקת קורונה. לדיוק של חשד להידבקות חשיבות רבה גם בתכנון קדימה של תרחישים. למשל עם החזרת טיסות התיירות ופתיחת נתב"ג, רבים צפויים לשהות בטרמינל של שדה התעופה עד לשלב העלייה למטוס. זיהוי לא מדויק במרחב זה עלול לשלוח לבידוד מבקרים רבים וגם את עובדי נתב"ג".
עם זאת ולמרות שהטכנולוגיה של החברה נראית טובה ויעילה, חשוב לציין מספר דברים שעשויים להפוך את האימוץ שלה לבעייתי. ראשית, עד כה הניסיון עם מערכות זיהוי פנים, Rekognition של אמזון למשל, או המקבילה במיקרוסופט ואחרות, הוכיחו שרמת האמינות שלהן מאוד בעייתית. עד כדי כך שרשויות החוק שניסו אותן ברובן זנחו את הרעיון לאחר שהודגם שהן מוטות לזיהוי מוטעה במצבים רבים ולפעמים אף טועות באופן מביך.
בנוסף, הרעיון שמערכת תוכל לנתח את פעולות הציבור בלי הסכמתו עשויה להיות קשה לבליעה במדינה דמוקרטית. עד כה המדינה העיקרית בה מערכת זיהוי פנים עוקבת באופן שוטף אחר האוכלוסיה היא סין - שאינה מופת לחברה דמוקרטית וחופשית. בחברה מסבירים שניתן לזהות באופן מדויק את פני הנדבקים גם אם הם עוטים מסכה, אבל עד כה הניסיון הוכיח שגם ללא מסכה, קשה מאוד למערכות AI לספק זיהוי חד-חד-ערכי שעל בסיסו ניתן להכריע על גורלו של אזרח. מנגד, הממשלה מפעילה כיום מערכות של השב''כ על אזרחי ישראל, כך שלא ברור מה עדיף. אולי פשוט להוסיף כוח אדם למערך החקירות האפידמיולוגיות ולהחליט על מדיניות עקבית ומסודרת למאבק בנגיף הקשוח.