סדרת הכתבות "דורש אל המתים" עוררה תגובות סוערות ביותר העולם התורני. אמש הבאנו פולמוס בין חסידי חב"ד אודות התבטאות הרבי מחב"ד בעד הנחת פתק בקבר התנא יונתן בן עוזיאל.
- דורשי המתים: פתקי האהבה לתנא הקדוש
- מדוע בעיראק זבחו קורבנות בקברי צדיקים?
- היהודים שדרשו 'קברי צדיקים' מהמוסלמים
- לכתוב אל הצדיקים? דעת הרבי מליובאוויטש
תגובה הפוכה חריפה ביותר קיבלתי, כנגד מנהג העלייה לקברי צדיקים.
וכך לשונה: "ראיתי את הכתבה שלך על קברי צדיקים וזה נראה לי הסיבה היחידה שבגללה אנחנו עדיין בגלות ומתקופת אמצע בית שני, התחלנו את העבודה זרה הזאת של הקברים, והכרנו את זה מהגלות בין העמים, שהם עובדים לקברים שלהם, כמו בודא, בתאילנד בבנקוק ובקוסאמוי ובצ'אנגמאי, שיש להם מסורת מלפני 2,502 שנה, והם עובדים לקברים של המלכים שלהם, זה מקום קדוש ומורידים נעליים לפני שנכנסים למבנה, והם מדליקים אש וקטורת לכבודם. יש להם קברים המצופים בזהב, ויש כאלה עטורים בפרוכות.
"וכן הדת הנוצרית יש להם כנסיות שיש בהם קברים, וכמו כנסיית הקבר. ולמשל בפולין יש כנסיה עם קברים, וליד כל קבר יש מתקן של נרות. וכך עוד שבטים רבים עתיקים, כמו שבט המאיה בגואוטומלה ובאנדרוס, וכן את שבט האינקה, וכן במינמאר בורמה, וכן בפיליפינים, וכן עשרות ומאות בכל כדור הארץ, שעובדים לקברים ומקטירים להם נרות.
"וכן אצל הישמעאלים הקברים הם מקומות קדושים, וכמו שבכל קבר עתיק יש מסגדים. וכן עבודה זרה של בעל פעור, זה המת שלהם. וכמו שכתוב בתהילים-קו, ''ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים''. כי גם הפסילים זה למעשה הדיוקן של המת החשוב שלהם ולכאורה נראה לומר, שאם עושים לכבוד המת הילולא, ושוחטים וצולים ואוכלים לכבוד ההילולא, ומוזגים ושותים יין לכבוד זה, זה נקרא שעושים כך לכבוד המת.
"וכמו מה שבני ישראל אכלו מהזבחים ששחטו לכבוד בעל פעור, שזה כדרך האומות לכבוד המת שלהם, כנאמר בתהילים, ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. וכן אם מדליקים אש, ושרים לכבוד התנא האלוקי, זה נקרא לכבוד המת. ונחשוב לרגע, וכי חסר להם משהו אם לא נדליק להם אש, האם באמת הם צריכים את האש הזאת, וכי לרבי מאיר חסר משהו, אם לא נדליק אש לכבודו, וכי הוא צריך את האש הזאת. כל זה מצוטט מהקונטרס 'ליקוטי הפשט הטמון', אשמח לקבל תגובה ממך מה דעתך בנושא בתודה מראש על הכל".
• • •
מאחר שהדברים הינם חריפים ביותר, יצרתי עם המגיב קשר כדי לבדוק את מקורותיו. והנה הוא שלח לי קונטרס מקיף ובו מתואר כל המקורות לטענתו בדבר האיסור "להטריד" (לדבריו) את קברי קדמונינו. מצורף צילום 2 עמודים העוסקים בענין:
• • •
עוד תגובה הפוכה בהקשר ליהודי העיר ארביל בצפון עירק, שנהגו בשעת עצירת גשמים, לקחת חמש או שש פרות, ולזבוח אותם על גבי קברי הצדיקים.
כאמור ציטטנו את ה"בן איש חי" שיצא כנגד מעשים אלו, ופסק שזה איסור "דורש אל המתים", ויש איסור לאכול מאותם פרות.
והנה בספר "טנא פירות העמל" שכתב הגאון רבי זאב שטיינמץ על ספר בראשית, והוא - "רעיונות וקשורים שנכתבו לפי סדר הפרשיות והפסוקים", כתב אודות מנהג מוסלמי שנהגו המוסלמים תושבי "דמנהור" במצרים, להביא בהמה עקרה לקבר המקובל רבי יעקב אבוחצירא, ולאחר לילה בציון, הרי שהיא הייתה מתעברת [!].
וכך נכתב בקונטרס: "הברכה נמצאת במקום אשר קבורת הצדיק שָׁם, וכמו שראינו בכמה מקומות וכן שמעתי אודות הישמעאלים שסביבות הכפר דמנהור שבמצרים, שכשהיתה עקרה בבהמתם היו מלינים הם אותה אצל ציון המקודשת הרה"ק רבי יעקב אבוחצירא זי"ע ואחר כך אותה בהמה מתעברת".
הרב שטיימנץ הביא מקור לכך שסביבת קבר של צדיק היא מתברכת, מדברי רבותינו רז"ל, שארונו של יוסף הצדיק היה בקרקעיתו של נהר הנילוס, והנילוס התברך בזכותו! ומחמת כך, פרעה לא אבה לשחרר את בני ישראל ממצרים, כי רצה שהנילוס ימשיך להתברך!.
יצרתי קשר עם הרב שטיימנץ, כדי לשאול את מקור המעשייה הנפלאה מקברו של רבי יעקב אבוחצירא, וכן לתהות, האם מותר הלכתית ליהנות מאותן בהמות שנולדו בזכות קברו של רבי יעקב אבוחצירא?!
תשובתו של הרב שטיימנץ: "זה היה בערך בשנת תשל"ט או בשנת תש"מ, שמעתי את זה מתלמיד חכם גדול. כיום הוא בארה"ב. בהקשר להלנת הבהמה שתתעבר, יש הרבה צאצאי אבוחצירא שאפשר להתעניין אצלם אם זה ידוע להם". (אשמח שצאצאי הרב, ישלחו לי מקורות במייל המצורף בתחתית הכתבה)
השערה של כותב השורות, שאכן יהודי מנהור לא נהגו כך מחמת איסור "דורש אל המתים", ולכן המקורות מעלים שכך נהגו "הישמעאלים סביבות הכפר דמנהור שבמצרים".
בעזרת ה' בקרוב מאד, תהיה תחיית המתים, וכל הדיון של העלייה לקבריהם, לא יהיה רלוונטי!
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com