פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם בית החולים הר סיני, בניו יורק, מצאו כי תרופה קיימת, מאושרת לשימוש לטיפול בעודפי שומנים בדם, עשויה להיות יעילה לטיפול בקורונה.
ניסויי מעבדה שערך החוקר גילו כי התרופה מסוגלת לפגוע במנגנון הפעולה של נגיף הקורונה המאפשר לו לשכפל את עצמו ולהשתלט על תאי הריאה.
החוקרים מצאו כי הנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי ריאה אנושיים לאחר שהוא מחווט מחדש את מגנוני חילוף החומרים בתא. תאי ריאה שהודבקו בנגיף, צרכו יותר פחמימות, כמו גלוקוז, הדרושות לחלוקה מהירה של הווירוס, ויצרו מהן שומנים שהלכו והצטברו ברקמת הריאה.
נחמיאס גילה כי תרופה בשם "פנופיברט" שאושרה כבר ב-1975 על ידי ה-FDA, אפשרה לתאי ריאה לחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים של תאי ריאה, ובכך באופן אקטיבי לדכא את שכפולו - וכתוצאה מכך, גם את התפתחות המחלה.
לדברי פרופסור נחמיאס, "הגילוי הגיע בדיוק בזמן, כי יש אינדיקציות חדשות שמצביעות על כך שחיסונים שמפתחים היום עשויים להגן על חולים רק למשך מספר חודשים. לעומת זאת, אם התוצאות יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול תוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות".
הוא הסביר, "הראינו כי התגובה של הריאה ל- SARS-CoV-2 היא בעיקר מטבולית, ומובילה להצטברות שומנים בריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה עשויה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19 . מדובר בפריצת דרך שפותחת אפשרויות לנטרול פעולת הנגיף דרך מיקוד בפעילות הרקמה המארחת שמאפשרת לו מצע להתפתח. זה הוביל אותנו לבדוק אילו תרופות קיימות יכולות לפגום ביכולת של הנגיף לשכפל את עצמו ולרסן את חומרת המחלה".
פרופ' בנימין תנאובר, שותפו של פרופ' נחמיאס למחקר מביה"ח הר סיני בניו יורק הוסיף כי "הממצאים שלנו באמת עשויים להפחית משמעותית את הנטל העולמי של COVID-19".