ב-9 ביולי הציעו ראש הממשלה ושר האוצר תוכנית במטרה לטפל במשבר הכלכלי. התוכנית כללה מספר מרכיבים: הרחבת הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 וצמצום המגבלות על זכאים לאבטלה, הארכת הפטור מארנונה לבעלי עסקים, אפשרות למשוך את כספי החיסכון מקרן השתלמות ללא מס, מענקים לעצמאיים ומענק על הוצאות קבועות של עסק כל חודשיים בשנה הקרובה, פטור מחידוש רישיון עסקים בשנה הקרובה, הכשרות עובדים והרחבת הלוואות מסובסדות בערבות מדינה.
הבעיה העיקרית עם התוכנית היא לא מה שיש בה אלא מה שאין בה. מלבד הצגת דרכים רבות בהם המדינה תנקוט על מנת לשפוך כסף ציבורי על מובטלים ובעלי עסקים, אין כל אזכור לצד השני במשוואה, כלומר, מאין יגיע הכסף.
המדינה מבצעת כאן הרחבה פיסקאלית בסדר גודל של מעל מאה מיליארד שקלים. ללא מציאת מקורות לכסף, מהר מאוד נמצא עצמנו מול שוקת שבורה. משק עם חובות גדולים הוא משק שמסוכן להשקיע בו. משק שלא עמיד לטלטלות חולפות כמו מלחמה, רעידת אדמה, שריפות ענק וכיוצא באילו.
בעוד מטרת התוכנית היא לתת וודאות לעסקים, בפועל, בהיעדר מקורות מימון, התוכנית משאירה אחריה אדמה חרוכה, ויוצרת משק מסוכן ושברירי.
כאשר שופכים כסף ציבורי רב, בסביבה בה עדיין קיימות מגבלות על הייצור, במוקדם או במאוחר הדבר יוביל לאינפלציה מסוכנת.
בשנות השבעים כבר התנסנו בהגדלה קיצונית של החוב, ושילמנו על כך בהקפה בתחילת שנות השמונים עם היפר אינפלציה ומשבר כלכלי מהגרועים שידענו. האינפלציה תביא בתורה לעליית ריבית ולהתייקרות משמעותית של החוב. חלק הולך וגדל מתוך תקציב הממשלה יופנה לתשלומי ריבית, וכך פחות כסף יישאר לחינוך לבריאות ולרווחה.
וכך הגדלה מופרזת של הוצאות הממשלה תשולם על בעתיד על ידינו ועל ידי ילדינו. נאלץ לשלם מיסים גבוהים יותר, עבור שירות ציבורי ברמה נמוכה יותר.
בעיה נוספת עם התוכנית הכלכלית נטועה בהתעלמות מוחלטת מתמריצים. יצירת תמריצים נכונים היא משימה קשה בכל הנוגע למדיניות ציבורים. בכל פעם שנותנים קצבה או מענק המותנים בקריטריונים כלשהם, מתמרצים את הפרטים במשק לעמוד באותם קריטריונים.
כך, דמי אבטלה ממושכים, יוצרים תמריץ לאבטלה, ומקטינים את ההסתברות שמובטלים יחפשו עבודה. מובטלים רבים יעדיפו להסתפק בהם, אף שהם נמוכים מהמשכורת הרגילה, מכיוון שבכך שהם נשארים בבית הם חוסכים עלויות אחרות.
כמו כן מענקים לעצמאיים ולבעלי עסקים התלויים במידת הנזק הנגרם לפדיון או לרווחי העסק מתמרצים את בעלי העסקים להקטין את נפח הפעילות שלהם, על ידי פיטורי עובדים, על מנת להיות זכאים למענק. במקרים רבים עסקים שהפסידו 20% מהכנסותיהם, הרוויחו פחות מעסקים שהפסידו 25% מהכנסותיהם, משום שהראשונים לא היו זכאים לשום מענק והאחרונים קיבלו מענקים בשלוש פעימות שונות.
מצד שני בתוך סל הצעדים יש גם כמה צעדים בכיוון נכון. ביטול המס על משיכה מוקדמת של קרנות השתלמות מאפשר לפרטים לנצל את חסכונותיהם בתקופה קשה (אמנם תוך פגיעה בשוק ההון). הארכת פטור מארנונה תגרום לסביבה נוחה יותר לעסקים ותעודד תעסוקה. כמו כן השקעה בהכשרות עובדים והסבות לענפים עם ביקוש גבוה לעובדים היא חיונית כדי ליצר גמישות בשוק העבודה. הרחבת הקרן להלוואות בערבות מדינה (ובלבד שהערבות אינה עולה על 20%) היא צעד חיובי שיאפשר אשראי זול לעסקים טובים שיעזור להם לצלוח את התקופה. צעד נכון נוסף הוא הפטור מהצורך לחדש את רישיון העסקים עד יוני 2021. הפטור חוסך מבעלי עסקים בירוקרטיה מיותרת ומאפשר להם להתמקד ביצירת ערך לצרכנים.
ד"ר הודיה למפרט, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון