בואו ונגדיר את מה שמרגיש רוב הציבור החרדי, ומה שמקצתו לא מבין. אנחנו מופקרים. פשוט אין מילה אחרת שתתאר את המצב העגום ומוזר שנקלענו אליו, מאשר המילה הפקר.
ולא, זה לא רק מה שאתם חושבים. אני לא מדבר רק על האלימות הזוועתית, הפיזית והמילולית מצד גורמי אכיפת החוק, על אותה הפגנה שבה תועד שוטר בועט במפגין ללא סיבה, שוטרת שברשעותה השליכה אישה מבוגרת אל הכביש. לא, אני לא מדבר על כל הסרטונים האחרונים, המראים אפליה והתנהגות חשוכה ופשיסטית נגד לובשי המדים שמייצגים את הקדוש ברוך הוא בעולם, נותר רק לדמיין כמה סיטואציות כאלה קרו ולא צולמו.
אני באופן אישי נתקלתי בכמה מקרים של איפה ואיפה, ולצערנו, סלקציה ייחודית לבני המגזר החרדי בכל הקשור לעטיית המסיכות. זה באמת נכנס לתודעה של אזרחי ישראל, הסטיגמה על החרדים כיום, ועל היהודים בגלות - כמפיצי מחלות, כאנשים דוחים ומסוכנים רח"ל - עובדת.
אבל לא על זה ברצוני לזעוק, כי בנושא הזה אני עוד יכול להבין את הפוליטיקאים והעסקנים החרדים, שנחים עדיין על זרי הדפנה, אחר המלחמה בהעברת החוק הנורבגי והרדיפה האובססיבית אחרי כל תפקיד או משרד, זה כבר לא משנה, ולסדר ג'וב לעוד כמה עוזרים ונהגים מקורבים. הם נחים. מגיע להם. עבדו קשה, לא? בשבילנו, לא? נניח.
אבל הנקודה היא אחרת לגמרי. בתור בחור ישיבה שנחשף באופן תמידי לנוער של ימינו, ובכלל, כל אדם ברחוב החרדי שיש לו קצת אמפתיה לסביבה, רואה בעיניו את גודל הנואשות, החורבן, האבדונות, וכמה שלמבוגרים המצב הוא לא נוח, שאין קברניט אחיד עם הוראות ברורות לספינה.
בתור בחור השייך לזרם של דגל התורה יש היום בלבול נוראי, די בכך, אם נשווה את הבלבול במצב לדוגמה לוילון, אז התחושה היום, הוא כמו וילון שקוף שפשוט הוכתם בכל מיני צבעים, בעיקר בשחור. המצב לא ברור.
אתן דוגמה על המצב שלנו היום בתקופת הקורונה, ראשי הישיבות לא הסבירו לנו מה אסור ומה מותר: מייל כן/ לא. סמארטפון כשר כן/לא. לשלוח את הילד לגן, לחיידר, לישיבה כן/ לא. משעמם בבידוד אפשר לראות סרט כשר כן/ לא. לשמוע מוזיקה בבידוד כן/ לא. להתפלל במניין כן/ לא. שיעורים בזום כן/ לא.
ומעל הכל השאלה המטרידה מה עושים עם מאה אלף בחורים.... וכן עשרות אלפי בנות בית יעקב..... שצועקים הצילו, נשמטה הקרקע היחידה שהחזיקה בתלם את עולם הנוער, מתחת לרגליים של בחורים ונערות שנלחמים בעוז לשמור את דבר השם.
ומי דיבר על כך, כמה למבוגרים זה קשה, לנוער שיותר מבולבל, עם הדם החם זה כמו כבשן האש, זה יוצר תסכולים, בעיטות במסגרת וחוסר אמון במסגרת הדתית בכלל. מה נענה לבחור שנמצא ללא מסגרת, ללא העטיפה החברתית והרוחנית של הישיבה, הרי למי אין איזה שכן בגיל ההתבגרות שנמצא כבר תקופה ללא מסגרת?! בין אם זה כי סגרו לו את הישיבה, ובין אם לא התחשק לו להיכנס לקפסולה, ובין אם זה ישיבות קטנות שבקושי נפתחו, מה נענה להם?.
אבל שוב, גם זה לא הנקודה העיקרית.
ופה אני באופן כללי יפתח בקצרה את אשר מעיק על ליבי. בכל חברה יש את המיעוט שנולד שונה, מהפרעות קשב ועד אינספור הבחנות שמוציאות אותו מהנורמה.
הנוער הזה שביום יום התמודד עם סיפורי ניסיונות, אובדנות, חוסר מגורים במובן הכי כנה- אין לילד איפה לישון!!, עם גירושין קשים של הורים, עם בעיות נפשיות קשות.
היום יותר מהרגיל, אותו נער מוצא את עצמו כתלוי הפוך מתחת לצוק כשבקושי רגל קשורה למעלה. אין!!! אין כסף לפסיכיאטרים, אין כסף לקנות כדורים, ובכלל, על לשפוך ולסדר לבחור את המחשבות בפני פסיכולוג מי חולם.
ילדים בני 16, אני מכיר אותם, חלקם בלי בית בכלל עוד מגיל 12! דווקא ישיבות של ילדים כאלה שהכי צריכים את הכסף, הם נחשבות אצל אנשים חשוכים חסרי צלם אנוש כישיבות 'דפוקות' ולא מקבלים את התמיכה והסיוע שכל כך נחוץ, מהנציגים.
תצאו לשוק, תשבו עם כל ילד שם 5 דקות לבירה, מגיל 13 עד גיל 21, ותבינו - זה עם שחייב עזרה, כי כל אדם שונה במגזר שלנו בין אם נכיר בכך או שלא, עובר מסכת איסורים איומה ונוראה, צאו לשווקים ותשמעו סיפורים.
יש לנו 16 מנדטים בקואליציה, יש לנו כמה וכמה ראשי ערים. איפה אתם הפוליטיקאים והנציגים? איך קורה שילד בן 15 מבית טוב כבר עבר 2 ניסיונות התאבדות, ואין בסביבה מישהו מקצועי מספיק שיכול לפחות! להצביע מה מפריע לילד?.
למה אין מרכז נורמלי לטיפול והכוונת היהלומים האלה? למה אני נתקל בילדים בני 18 שישנים בתוך איזו חורבה מאחורי תחנה מרכזית? איך זה הגיוני שלאמא שהבן שלה בן ה-16 שברח מהבית, בלי להשאיר עקבות, אין למי לפנות??.
נבחרי ציבור יקרים: בלעדינו אתם לא שווים כלום, וזה ששומעים ממכם זה אך ורק למען מטרה אחת - שתדאגו לנו.
• איפה אתם כשצריך להגן עלינו מאלימות המשטרה?
• איפה אתם שצריך להילחם בסטיגמה שהחרדים מפיצים קורונה? ולא רק שאתם לא נלחמים, אתם עוד נותנים יד לסגר בררני על חיילי צבא ה'?.
• איפה אתם? כשהנערים והנערות שלנו צריכים מענה, הם צריכים עזרה,"לא תעמוד על דם רעך".
• איפה אתם? כשציבור שלם כבר עשרות שנים נאנק עם תחבורה ציבורית מקרטעת, וסובל ממסלולים לא נוחים, ושבאופן פלא כל האוטובוסים החדשים לא מופנים כלל לשכונות החרדיות. כל מי שנוסע בתחבורה ציבורית יגיד לכם את זה. נהגים גסי רוח כלפי זקנים וילדים, כל מה שרק שזז, אם הוא חרדי.
איפה אתם????
רדו כבר לשטח, ותגלו כמויות של בעיות, אמיתיות, לא כאלה של חוזים בוועדת הכספים. פתאום תגלו דברים שכבר שנים מחכים לכם מתחת למושבי העור ומחוץ למזגן בכנסת. רבותיי, הגיע הזמן. הגיע הזמן להוציא את כל הלכלוך שגרפו חברי הכנסת מתחת לריפוד העור המטופח בניסיון להמשיך ולשבת שם.
מגיע לציבור שלנו ככל ציבור חיים טובים, מגיע לנו נציגים שילחמו וישמרו על הכבוד של כל אחד מאיתנו בכנסת. מגיע לנו יותר הכוונה ומשרות בשוק התעסוקה הישראלי מגיע לנו יותר זכויות ואפיקים בכל הנוגע לבעיות האישיות של כל אדם במגזר. כי נמאס לנו להסתובב עם תווית של 'הפקר' בגב.