השופטים על שטייף: "עיתונות לא אחראית"

זהבי תבע אותה בגין פרסומים שהשמיצו אותו, ונקבע כי לא עומדת לזהבי טענת תום לב ולכן היא חויבה לשלם 390 אלף ש"ח לזהבי. כעת הערעור התקבל חלקית, נקבע כי בחלק מהפעמים עומדת לה הגנת אמת דיברתי, וסכום הפיצוי הופחת ל-130,000 ש"ח.

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי השופטת יהודית שבח מכתבה על שטייף, "כמו בית משפט קמא, אף אני סבורה כי עבודת התחקיר שביצעה המערערת, המגדירה עצמה שייכת לעיתונות החוקרת, טרם הפרסומים, אינה יכולה להיחשב כ"עבודה עיתונאית זהירה ואחראית".

"שטייף טענה שהיה מקום להכיל עליה הגנה מפאת 'החובה העיתונאית'. עבודת התחקיר שביצעה טרם הפרסומים אינה יכולה להיחשב לעיתונות זהירה ואחראית. המערערת הפרה את הכלל 'עיתונאי אחראי' - יימנע מניסוח מידע שהגיע לידיו כעובדה".

השופטים הוסיפו: "שטייף הגישה את סיפורי העדות תוך שהיא מערבבת בין מה שסופר על ידן לבין התוספות מבית היוצר שלה, באופן העלול ליצור אצל המאזין רושם מוטעה. הוא עלול לערפל את הפרסום ולאפשר הגנבת אמירות משמיצות ובלתי מוכחות, שאינן אלא עמדתו של המפרסם, אל תוך העובדות המוכחות".

בתגובה, מסרה הדס שטייף: "אני מכבדת את החלטת השופטים גם בקשר להערה על תום הלב, אך מדגישה שעשיתי את עבודתי העיתונאית כמצופה ממני זהירות ובאחריות כפי שאני נוהגת מאז ומעולם. בסופו של דבר, ביהמ"ש חתך בשליש את הפיצוי שנפסק לזהבי".

עורך דינו של זהבי, ליאור אפשטיין מסר כי "שוב קבע בית משפט ישראלי שהגברת שטייף אינה עיתונאית ולא פועלת על פי קוד עיתונאי. מדינת ישראל מסיבותיה ממשיכה להגן עליה, לשלם עבור מעשיה וללהטט בבתי משפט בטענות חדשניות. נתן זהבי חש שעשה מספיק לקרוע את מסכת ההתחסדות מעל פניה של הגב' שטייף. המחשבה על כל אלו ששילמו מחיר עצום מהפקרות עיתונאית זו מנוחמת בידיעה שדרך הפעולה העיתונאית הזאת לא תתקבל יותר כתורה מסיני".