פרק ה': מסתבר שהיו זמנים שגם פשוטי העם זכו לראות את בארה של מרים: רבי משה ירושלמי שסייר בארץ בשנת תקכ"ט (1769) מסר שמבית הכנסת של רבי חיים אבולעפיה על גדות הכינרת רואים את בארה של מרים, ולא עוד, אלא ממש רואים את המערבולת שהיא מייצרת, וכך הוא כותב ביומנו: "ובית המדרש סמוך לו חלונות, בית הכנסת נשקפים לצד ים הכינרת, ומחלונות בית הכנסת יראה הרואה את בארה של מרים בים הכינרת ושם מערבולת מים. ליהודים סירות קטנות ובהן הם יוצרים לשאוב מים מבארה של מרים".
- בארה של מרים: איזה טעם היו למים שבה? • פרק א'
- החסיד שהתעופף עם רבו לבארה של מרים • פרק ב'
- מהו מיקומה המדויק של 'בארה של מרים'? • פרק ג'
- הפוסק הליטאי שזכה לשתות מבארה של מרים • פרק ד'
אם כן, מדוע ר' משה ירושלמי לא אגר בכדים ובקבוקים את מי בארה של מרים כדי לחלקם ליהודי התפוצות?! על כך כותב ירושלמי שהבאר נעלמת: "אומנם כשמתקרבים לבאר אינם רואים כלום, לפיכך תמיד אחד ליד החלון כדי להראות להם את הדרך, וכשמגיעים אל הבאר הוא מרמז להם לעצור והם שואבים מים וחוזרים, ואת המים האלה שותים בטבריה", (א"כ לא ברור שאכן זכו יהודי טבריה לשתות את מי הבאר המקורית).
בשנת תקצ"ט (1839) משה מונטיפיורי מבקר בארץ ישראל. כולו נפעם ממראה הבאר וכותב ביומנו: "הלכנו מזה, והנה בארה של מרים שבים הכינרת נראתה לעינינו". (הערה: אין זו ראיה מוחלטת שאכן זכה מונטיפיורי לראות את בארה של מרים. יותר מסתבר שמדריך הטיולים שלו [כדרך מדריכי טיולים המספרים סיפורים רבים וכו'] "טען לו" שכך הוא, וכיון שאין מונטיפיורי היה בדרגה של ת"ח שראוי שיזכה לראותה, אנו נפקפק בעדותו).
כ"ק האדמו"ר ממונקאט'ש בביקורו בטבריה בשנת תר"ץ (1930) ראה בעיניו את מיקום בארה של מרים, וכך נמסר לנו בספר 'מסעות ירושלים' "וגם הראו לנו מקום בארה של מרים בים כינרת, ומקום טבילת האר"י הקדוש בים הנזכר."
יהי רצון שנזכה לגלות את בארה של מרים ולשתות ממימיו!
• • •
בשנים האחרונות 'בארה של מרים' מעסיק לא רק מקובלים, אלא גם ארכאולוגים שדנים בפקולטות השונות לארכאולוגיה בהיכלי האוניברסיטאות, הדנים היכן הבאר מסתתרת ע"פ תיאורו של רבי חיים ויטאל זי"ע.
ואכן, במחקר שעשה הארכאולוג יוסי סטפנסקי לפני כמה שנים, הוא מצא את המיקום המדויק של בארה של מרים ע"פ תיאורו של רבי חיים ויטאל מול קבר רבי מאיר בעל הנס: "בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה... במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים".
וכן בגרסה אחרת על פי רבי יעקב צמח בספרו "נגיד ומצווה' בשמו של רבי חיים ויטאל: "הלך מורי ז"ל לטבריה והוליכני עימו ושם היה ספינה קטנה וכשהיינו מהלכין בספינה בתוך המים כנגד העמודים של בית כנסת הישן, לקח מורי כוס אחת ומילא אותו מים מבין העמודים, והשקה לי אותם המים, ואמר לי עכשו תשיג זאת החכמה, כי אלו המים ששתית היו מבארה של מרים, ומאז ואלך התחלתי להיכנס לעומק החכמה הזאת".
יוסי סטפנסקי מדגיש שהזיהוי בחוף הוא על פי האר"י הקדוש בתיאורו של רבי חיים ויטאל.
אומנם בזמן חז"ל זיהו את הבאר עמוק בלב הים, וכך גם ר' משה ירושלמי במאה ה-18 לסה"נ, אבל האר"י – כדרכו, 'הכריע' אחרת. סטפנסקי טוען שיתכן שהבאר זזה ממקום למקום... כך טען לו פעם פיזיקאי יהודי מארה"ב, שתיאר את הבאר ככור גרעיני שמסתובב תדיר וזז ממקום למקום, (ולכאורה ברור שהבאר זזה ממקום למקום, כפי שכבר הבאנו שהבאר הגיע לבבא סאלי במרוקו, לשפע חיים מצאנז באירופה בשואה וכו').
• • •
תמונות ממחקרו של יוסי סטפנסקי על העמודים שע"פ רבי חיים ויטאל הוא המקום המדויק של בארה של מרים, בימינו עיריית טבריה סידרה במקום שלט המודיע לבני התורה והיראה על מיקום הבאר. עמודי בארה של מרים בחוף כינרת (צילום לפני 100 שנים לערך. מתוך: הירשפלד, י', אתרי עתיקות בטבריה – מדריך, רשות העתיקות, 1991, עמ' 24). מקור הצילום מארכיון המנדט של רשות העתיקות, באדיבות רשות העתיקות הובא אצל מחקרו של יוסי סטפנסקי.
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון ומרצה, המתמחה בהיסטוריה התורנית של ארץ ועם ישראל, מדריך ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com