'לאמא הכי יקרה בעולם, הכי מושלמת בעולם, הכי יפה בעולם, שלום. את כנראה תוהה מדוע אני מתחנפת אלייך. ובכן, זה בגלל שאני ממש ממש ממש רוצה חדר בנות לבד! בלי אף אחד שיבלגן לי, שילכלך לי, שיצבע לי את הקירות ואת המצעים. אמא, פליז, אני אעשה כלים שבוע שלם, מפטיחה! שלך - רותי'.
'אמא שלום, אני רוצה חדר לבד. רותי משגעת לי את השכל. תודה - מנדי'.
כך או כך, שנינו רצינו חדר לבד. אבל אמא לא הסכימה מיד. היא אמרה שקודם לא נריב שבוע ורק אז, ממקום של צמיחה, היא תסכים. אני לא הכי מבין מה זה "מקום של צמיחה" אבל מה שאני כן מבין, זה שאני חייב להתאפק השבוע לא להפריע לרותי, כך שאזכה לחדר משלי ובו אוכל לעשות כרצוני, שזה אומר, דבר ראשון שאני מלך החדר. דבר שני, אני יכול להעיף כביסה מתחת למיטה ועוד כהנה וכהנה הטבות.
מנדי חושב שלא שמתי לב שהוא נחמד אלי לא לשם שמיים. לא אכפת לי, כי כך או כך, שנינו רוצים חדר לבד. קצת משעמם כשאנחנו לא רבים. כיף לריב עם מנדי כי הוא ילד שיודע להחזיר, אז זה יותר מאתגר.
התכנון שלי זה לצבוע את כל החדר בצבע פנינה מט ולתלות פרפרים וורודים וטורקיזים. מקווה שאמא תסכים אחרי כל מה שכתבתי לה.
לאמא לא אמור להיות אכפת בכלל. אני לא הולך לעלות לה כסף. אני רוצה מדפים עם ספרים, מדף למכוניות שלי, מדף לרחפן ומדף לחיות המפוחלצות שדוד שלי הביא לי מגרינלנד.
אני יודע שאמא תרצה שיהיה איזה "נושא" בחדר. ראיתי איך שהיא התלהבה אצל ירמי ובתיה שעשו נושא *הים* בחדר הבנים שלהם. היו להם מצעים עם סירות קטנות. על הקיר תלה שעון בצורת עוגן. השטיח היה כחול. החדר נצבע בתכלת עם פס בצבע כחול כהה בצורת גלים. על שולחן הכתיבה עמדה סירה מעץ שירמי בנה בעצמו, כנראה באיזה צום. קיצר, אני לא אומר, חדר יפה והכול אבל אני לא צריך את כל זה. תנו לי חדר שהנושא שלו הוא *חדר* ואני מרוצה.
החלטתי שלא אכפת לי שגם אחותי איילת תגור איתי בחדר, ככה יהיה לי עם מי לדבר ואוכל לספר לה על החלומות שלי, לא משנה שאיילת בת חצי שנה. יש לה אוזניים, זה מה שחשוב. במיוחד שאימא אומרת שאני אוהב לדבר ושכנראה אין לי סטופר בפה.
אני רוצה שטיח עגול במרכז החדר. אני רוצה ארון שמחולק למלא מגירות קטנות שבכל אחת מהן אוכל לשים קטגוריה אחרת. שמעתי את המילה "קטגוריה" בבית ספר.
במגירה אחת אשים מכתביות, בשניה קשתות, בשלישית תכשיטים, ברביעית גרביונים של שבת, בחמישית גרביונים לא של שבת, בחמישית מיניאטורים שדוד שלי הביא לי מגרינלנד. ואני רוצה מנורת לילה בצורת לב! שזה מזכיר לי את הפסוק לב טהור ברא לי אלוקים.
כשאני חושב על זה יותר לעומק, אני מבין שזה שהייתי בחדר עם רותי עצר אותי מלהמציא מלא דברים. אני מאד רוצה לבנות ג'יפ מכל מיני חלקי ג'יפ שיש לי מג'יפים שאבא קנה לי על מבצעים. הייתי רוצה להזמין אלי חברים. פעם לא העזתי בגלל רותי שהיתה מתעצבנת שאנחנו מפזרים לה את צבעי הפנדה. איזה שטויות, את מי בכלל מעניין צבעי הפנדה האלו?!
החלום הכי גדול שלי שפתאום תהיה דפיקה בדלת, נגיד בשבת ואני אומר, "יבואאא" ואבא יעמוד בפתח ובידו ספר ויגיד, "אז מה אתה אומר, מנדי, יש אצלך מקום שנוכל ללמוד יחד? אמא הכינה לנו צלחת עם חטיפים".
כך או כך, אצלנו בבית יש עכשיו חדר בנים וחדר בנות וכולם אומרים שהם מרוצים אבל אנחנו בלב יודעים שעוד כמה שנים, נצטער, שלא רבנו יותר.