דף קח
א. העור בתפילין 1. כותבין ע''ג עור של עוף טהור, אף דיש בו פירצי דהיינו ניקבי. 2. לדג טהור ידעינן שיש עור, ובעי האם פסקא ממנו זוהמא. 3. בהמה וחיה טהורים, דבעינן שיהא מהמותר בפיך, ואפילו בעור נבילות וטריפות שלהם שרי.
ב. מנין שהמילה באותו מקום 1. בגז''ש ערלים מקום שעושה פרי, ורב קאמר דזהו ערלתו תמה, וכן אמר שדם נדה אדום שנאמר אדומים כדם. 2. ערל זכר, במקום שניכר בין זכרות לנקבות.
ג. מי מלח 1. הילמי מרובין לא עושין. 2. מועטין לת''ק שרי, ולרבי יוסי שרי רק אם נותן שמן עם המים או המלח. 3. עזין אסור לכו''ע, והיינו שני שליש מלח. 4. אין למלוח צנון, ובביצה פליגי, ובשעת אכילה שרי לטבל.
ד. רפואת העין 1. יין בתוך העין אסור וע''ג העין שרי, וילפינן דאסור לעמץ ולפתוח ברחיצה ממי ים המלח. 2. רוק תפל אסור אפי' ע''ג העין. 3. שרי ליתן על העין קילורין שהוכנו מע''ש. 4. לעמץ ולפתוח אסור, כיון דניכר שעושה לרפואה.
ה. סכנה ורפואה 1. טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית טובים מכל קילורין שבעולם. 2. קודם נטילת ידים שחרית, אסורין לגעת בעין חוטם, פה, אוזן, פצע, אמה, פי הטבעת, וגיגית. ויכול לגרום לעוורון, חרשות, ופוליפוס, ומקפדת עד שירחוץ ידיו ג' פעמים. 3. פוך מעביר היזק בת מלך, פוסק את הדמעה, ומרבה שיער בעפעפים. 4. אין רפואה בעלים כוסברתא ובשֶׁבת, אבל כשות טרוזא וגרגירא מרפא.
שאלות לחזרה ושינון
א. העור בתפילין (3)
ב. מנין שהמילה באותו מקום (2)
ג. דיני מי מלח (4)
ד. רפואת העין (4)
ה. סכנה ורפואה (4)