"סגר הוטל על העיר בני ברק", "העיר אלעד הפכה לעיר אדומה", "מצור על השכונות החרדיות בירושלים", את הכותרות האלה כבר ראינו, זו הייתה מציאות חיינו אך לפני שבועות ספורים.
לצערנו, אנחנו בדרך חזרה לשם.
למה? כי ישנה התרופפות גדולה, כמעט אצל כולם, בשמירה על ההנחיות.
נכון, המצב בציבור החרדי טוב יותר מאשר בציבור הכללי. כן, החרדים מקפידים יותר. אבל מרקם החיים החרדי גורם להדבקה גדולה יותר ולהתפשטות מואצת יותר של הנגיף.
חובה עלינו, ביתר שאת, לקיים את "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ולהקפיד על כל ההנחיות - בלי הנחות.
אנחנו צריכים להתרגל לחיות לצד הנגיף ולא להיכנע לו, לא לתת לו שוב לשבש לנו את החיים. ואת זה נעשה רק עם חבישת מסכות, שמירה על מרחק שני מטרים ושטיפת ידיים כמה פעמים ביום.
קל מאוד לקטלג את הקריאה להקפדה על ההנחיות כ"הסתה", אכן ישנה הסתה נגדנו, קל להם - לקטלג אותנו, אבל כעת אנחנו מדברים עם עצמנו, את האמת - אנחנו יודעים, עם המספרים, קשה להתווכח. וכן, אנחנו רואים שיש רפיון.
בשבת האחרונה הסתובבתי במספר בתי כנסת, מכל העדות והחוגים. אצל הליטאים הקפידו יותר, שמרו על מרחק וחבשו מסכות, לעומת זאת הרפיון בציבור הספרדי ובציבור החסידי - נמשך, רוב הציבור ללא מסכות ולעתים זה נראה כאילו ההנחיה היא להתקרב האחד על השני, כמה שיותר.
חבל, זה מסוכן, זה פיקוח נפש!
הצילו את חייכם וחיי משפחתכם, תהיו ליטאים לרגע ושמרו על כל ההנחיות!