את הסדרה הארוכה על הגרי"ח זוננפלד נסיים בסיפור אישי של אחד ממייסדי הישוב "מחנה ישראל" שהגרי"ח זוננפלד כה שמח לראותו נבנה: ר' משה רוזנבליט - יהודי יקר מנירבאטור שבהונגריה שעוד בשנת תרפ"ג (1923) השקיע כספים ברכישת קרקע "מחנה ישראל" ועלה אח"כ לארץ.
- הגרי"ח זוננפלד - היה אגודאי, קנאי או ציוני? • פרק א'
- הסיפורים "הציוניים" על הגרי"ח שהסעירו את 'העדה' • פרק ב'
- ה"איבה" שרחשו ה"נטורי קרתא" לישיבת "חברון" • פרק ג'
- כשהגרי"ח זוננפלד הרים על נס את מפעל ההתיישבות • פרק ד'
- כשהגרי"ח זוננפלד סירב להפקיר את שער שכם • פרק ה'
- ההשוואה בין הקמת מושבה ל... בניית ביהמ"ק • פרק ו'
- "החרדים הציונים" שממשיכים את הגרי"ח זוננפלד • פרק ז'
- הלוחם באינטרנט שחבר ב... "קדושת ציון" • פרק ח'
ר' משה למד אצל הרב המפורסם מהונגריה ר' משה גרינוואלד, וכן אצל רבי ישעיהו זילברשטיין מחבר ספר "מעשה למלך" אשר הוא והגאון בעל "ערוגות הבושם" הסמיכוהו להוראה. עסקן גדול היה, בנוסף לגדלותו התורנית הוא כיהן כעורך עיתון, במקביל ללימודו בישיבה, בשנת תרע"א (1911) התחתן עם רחל לבית זאפיר.
כשהחליט לעלות לארץ ישראל, הדבר לא היה נפוץ בהונגריה בעת ההיא. זוגתו שחפצה ללכת בדרכו של בעלה, חששה מאביה הקנאי ואמרה לבעלה: "אבי רחוק הוא מציונות, הוא סבור שאסור לעלות בחומה ואין לדחוק את הקץ ומן הסתם יתנגד לנסיעתנו לארץ ישראל".
ואכן אביה ששמע מכך הרים קול צעקה: "היה לא יהיה כדבר הזה! פלשתינה - אצלינו אין נוסעים לפלשתינה! כאשר יבוא משיח צדקנו נעלה כולנו לציון ברינה! לא קודם...". קם ר' משה, השאיר את אשתו וילדיו ונסע לבדו. לאחר כמה חודשים ראה חותנו כי חתנו נחוש, ושלח את אשתו וששת ילדיה לארץ הקודש.
היה מבין מקימיו של כפר גדעון בעמק יזרעאל. במיטב כספו שהביא איתו רכש אדמות, מחרשות ובהמות עבודה. לימים סיפר כיצד התמלאו עיניו בדמעות כאשר זכה לחרוש במו ידיו את התלם הראשון באדמת ארץ ישראל. ייסורים גדולים עברו עליו, אולם תמיד ידע את מאמר חז"ל: "ארץ ישראל נקנית בייסורים", הבליג וציפה לטוב.
עסק רבות בגאולת אדמות מידי נכרים, במיוחד בצפון הארץ ובאזור ירושלים. את מרבית אותן קרקעות העביר ללא תמורה לקק"ל, ביניהן האדמות שלימים הוקמה עליהן חניתה בגבול הצפון.
את ילדיו שלח ללמוד בישיבת "תפארת הכרמל" של הרב רובמן, ולאחר מכן שלח את בנו לישיבת מיר בפולין. לימים, לאחר שהפסיד ממון רב בהתיישבות בעמק, עבר לירושלים לשכונת "מאה שערים". ממון כבר לא היה עמו, אך רעיונות ויוזמות – הביא איתו למכביר.
מיד בעת הגיעו לירושלים נוכח לדעת עד כמה רבה מצוקת הפרנסה בקרב תושביה. בעקבות כך יזם והקים בירושלים את מלטשת היהלומים הראשונה, בה סיפק עבודה ל-250 בעלי משפחות, שקיבלו ממנו בידיים רועדות את מעטפת משכורתם בתום כל שבוע. כמו כן הקים מפעל למצות ומפעל לשוקולד בירושלים, כוורות דבורים במוצא, משק תרנגולות בגבעת שאול, ועוד ועוד.
כמו כן המשיך בחסדיו הרבים. למעלה מעשרה בתי כנסת הוא ייסד. בערוב ימיו כשאשתו כבר הלכה לעולמה, עלה על דעתו להקדיש את דירתו הצנועה בת שלושת החדרים, וכך בכל אחד משלושת חדרי ביתו היה תלוי שלט. בחדר הראשון "תורה" - בו הושיב כולל לאברכים מצוינים. בחדר השני "עבודה" - שם הוכשרו צעירים לכתוב סת"ם, וכמו כן שם ר' משה כרך ספרי קודש בלויים של בתי כנסיות ומדרשות. ואילו בחדר השלישי, שבו הותיר לעצמו מיטה לשינה, נתלה השלט "גמילות חסדים", ושם ניהל קופת גמ"ח על שם אשתו ובנו שהלך לעולמו שנים רבות לפניו.
סיפור מבהיל סופר על ר' משה: פעם אחת, יצא לשאוף אויר של ירושלים ברחובות העיר. פתע פתאום אשה באה לקראתו ועצרה בעדו כשדמעות גיל בעיניה, וכמעט החלה לחבקו.. שאלה ר' משה: "מי את?".
ענתה לו: "הרי הצלת אותי ואת משפחתי משמד ומחרפת רעב!", והסיפור המדהים כדלהלן: לפני כעשרים שנים הגיעה אותה אישה לר' משה וסיפרה לו שהיא מסרה שנים מילדיה לידי מיסיונרים ומחמת שאין לה כסף, היא תעשה כך עם שלושת הנותרים. בעלה חולה ולא עובד, ואין לה כל אפשרות לחיות ללא הצדקה מאותם מיסיונרים.
ר' משה שמע סיפור זה – הזדעזע ביותר ומיד דאג לה למלגה נאה מכולל הונגריה, וכן דאג לריפוי הבעל בבית חולים מקצועי. כך הציל משפחה מרדת שחת.
הישוב מחנה ישראל הוא רק אחד ממעשיו הרבים של ר' משה רוזנבליט אשר זכה לאריכות ימים ונפטר בירושלים ביום ה' בכסלו תש"ן בגיל 101. השאיר אחריו נכדים, נינים ובני נינים.
ישר כח לשלמה סגל ששלח לי חומרים אודות סבו הדגול ר' משה רוזנבליט
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com