כך תדעו אם גישור יעזור לכם להתגרש בטוב

ובעוד הגישור עוזר כמעט בכל המצבים, היא אומרת, יש קומץ דגלים אדומים העלולים לגרום לכם לדלג על פגישת הגישור ולפנות היישר לבית הדין.

1. יש כל כך הרבה שנאה ביניכם שאתם לא יכולים לדבר אחד עם השני

לדברי ד"ר בלקסטון, התאוריה שמאחורי הגישור היא לפתור סכסוך. התאוריה שמאחורי הליטיגציה היא לנצח. "גישור מציע פתרון win / win לבעיה - אתם יכולים למנות את פרטי הפרידה שלכם בצורה שיתופית וחסכונית יותר. עם התדיינות דרך בתי משפט ובתי דין, מישהו מנצח ומישהו מפסיד", היא אומרת.

אבל אם לבני זוג יש אפס אינטרס לעבוד על דברים או להגיע להסכמה הדדית על דברים כמו נכסים משותפים או משמורת, סביר להניח שהגישור לא יצליח. "אם יש כל כך הרבה כעס, עד שאתם לא יכולים לדון בבעיות באופן פרודוקטיבי, הגישור יהיה קשה יותר".

2. יש היסטוריה של התמכרות או אלימות במשפחה

אם מישהו משתמש באופן פעיל בסמים או באלכוהול זה יכול לגרום לקשיים בגישור. "יתכן שהאדם הזה לא כשיר מוחית לנהל משא ומתן באופן הגיוני", מסבירה ד"ר בלקסטון. היסטוריה של אלימות במשפחה שהתרחשה לפני הפרידה (או קרבן שחושש לנהל משא ומתן) מהווה מכשול נוסף לגישור, במיוחד אם קיים צו הרחקה, המונע מהצדדים להיפגש באופן אישי.

הזוג צריך להיות נינוח ומוכן. "בצו הרחקה, למשל, צד שלישי תמיד יכול לפעול כמתווך כדי לסייע במשא ומתן", היא אומרת. "אבל שוב, הזוג צריך להיות נינוח ומוכן".

3. יש בעיה בנושא בריאות הנפש

לפי ד"ר בלקסטון, אם יש בעיה נפשית שלא טופלה - נניח, מישהו עם הפרעה דו-קוטבית שנמצא בעיצומה של אפיזודה מאנית ואינו מסוגל להישאר ממוקד - גישור הוא דבר שלא יעזור.

4. הזוג אינו רואה עין בעין את נושא המשמורת

אם הורים לא מסכימים על תכנית המשמורת, הם בדרך כלל מצווים על ידי בית משפט לגשת לגישור כדי לטפל בבעיה. "התקווה היא שהם יגיעו להסכמה לגבי המשמורת", היא אומרת. "אבל כשההורים מתבצרים בעמדתם ומשא ומתן הוא בלתי אפשרי, גישור - אפילו מהסוג שהורה בית המשפט - לא יעבוד ושופט צריך לקבל את ההחלטה".

5. צד אחד - או שניים - אינו/ם מוכן/ים להשקיע את הזמן הדרוש לסידור הדברים

גישור לוקח זמן - הוא מעין מסע לפתירת דברים ולא מירוץ לחתום על הקו המנוקד ולהמשיך הלאה. אם בני זוג אינם מוכנים להקדיש את הזמן הנדרש לכך, גישור כנראה אינו הנתיב הטוב ביותר לעבור בו.