פרק י''א הזורק
דף צו
א. הזורק מרשות היחיד לרה''ר וכן איפכא חייב, ומייתי מהו המקור לדין הוצאה 1. הוצאה, ויעבירו קול במחנה לויה שהיה רה''ר שלא יוציאו לשם מרה''י. 2. הכנסה, סברא דהוי לרשות אחרת והיא תולדה דהוצאה.
ב. מנין לחייב הזורק ד''א ברה''ר 1. להו''א מתופרי יריעות שזרקו את המחטים זה לזה, ודחי דלמא ישבו קרוב. 2. אורגי יריעות זורקים בוכיאר ביריעה, ודחי שאיגודו בידו וכן הוי מקום פטור. 3. נותנים בוכיאר לשואליהן, ודחי דלמא ישבו קרוב באלכסון, וכן כל אחד עשה במלאכתו לבדו. 4. למסקנא הלכתא גמירי לן, בין בזורק ובין במעביר.
ג. מקושש 1. פליגי אי הוה מעביר ד''א ברה''ר או מעמר או תולש, ונפ''מ דאיכא חיובי מיתה אליבא דאיסי שסובר שיש אב אחד שאין עליו מיתה. 2. צלפחד, לר''ע היה המקושש ולריב''ב היה מהמעפילים.
ד. אגדת משה ואהרן 1. ויחר אף ה' בם וילך, לר''ע אף אהרן נצטרע ולריב''ב רק ננזף. 2. מכיון שמשה חשד בכשרים שאמר והן לא יאמינו לי, לכן לקה בגופו בצרעת. 3. מדה טובה ממהרת ממדת פורענות, ולכן כבר בחיקו שבה כבשרו. 4. מטה אהרן בלע את מטותם, היה נס בתוך נס.
שאלות לחזרה ושינון
א. מהו המקור לדיני הוצאה (2)
ב. מנין שהזורק ארבע אמות ברה"ר חייב (4)
ג. השמועות במקושש (2)
ד. אגדת משה ואהרן (4)